כאב ראש מתחי (באנגלית- Tension headache) הוא הצורה הנפוצה ביותר של כאב ראש ראשוני. הכאב יכול להקרין מהצוואר, הגב, העיניים או קבוצת שרירים אחרת בגוף. כאבי ראש אלו מהווים כ־90% מכלל כאבי הראש. כ- 3% מהאוכלוסייה סובלת מכאבי ראש כרוניים כתוצאה ממתח.
תסמינים
כאב ראש מתחי לרוב מאופיין ככאב ראש "לוחץ", המדמה רצועה הדוקה סביב הראש כולו. הכאב הוא פעמים רבות דו -צדדי, ולרוב הוא כאב קל עד בינוני, אם כי לעיתים קיים כאב חמור.
כאבי ראש אלו יכולים להיות אפיזודיים או כרוניים. כאבי ראש אפיזודיים הם כאלו הנמשכים פחות מ-15 ימים בחודש, ואילו כאבי ראש כרוניים מוגדרים ככאבי ראש הנמשכים מעל 15 ימים לפחות במהלך חודש, לאורך לפחות חצי שנה. כאב ראש מתחיל יכול להימשך מדקות ועד ימים, חודשים ואפילו שנים, למרות שבאופן קלאסי הכאב אורך בין 4–6 שעות.
בצורתו הקלאסית, כאב ראש מתחי הוא הפרעה המתחילה לרוב לאחר גיל 20, והיא מאופיינת בהתקפות של כאבי ראש שאינם פועמים (בשונה ממיגרנה), דו צדדיים, באזורים אוקסיפיטליים (מאחורי הראש). כאבי ראש אלו לרוב אינם מלווים בבחילות, הקאות, או הפרעות ראייה המקדימות את כאב הראש.
למרות שכאבי ראש אלו ומיגרנה נחשבות הפרעות נפרדות, לחולים רבים יש כאבי ראש שמציגים מאפיינים של שניהם; לכן, חולים מסוימים המסווגים תחת הגדרה של כאב ראש מתחי סובלים לעיתים מכאבי ראש פועמים, חד צדדיים, או עם הקאות. לכן, יותר מדויק לראות כאב ראש מתחי ומיגרנה כקטבים מנוגדים של אותו ספקטרום קליני.
סיבות
גורמים שונים יכולים להביא להתפתחות של כאב ראש מתחי:
- מתח: לרוב כזה המתרחש בשעות אחר הצהריים לאחר יום עבודה רצוף במתחים או לאחר בחינה
- חוסר שינה
- תנוחה לא נוחה
- רעב או ארוחות לא סדירות
- לחץ על העיניים
- התייבשות
כאב ראש מתחי יכול להיגרם על ידי מתיחה והתכווצות של שרירים מסביב לצוואר ולראש. קיימות מספר תאוריות שהוצעו באשר לסיבה לכאב הראש עצמו. אחד מהנוירוטרנסמיטורים שככל הנראה מעורב הוא סרוטונין – לאור העובדה כי תרופות נוגדות דיכאון (למשל, טריציקליות) עוזרות במניעת כאב הראש. עם זאת, ככל הנראה קיימים הסברים נוספים כגון מעורבות של nitric oxide, עוררות יתר של עצבים מרכזיים האחראיים על העברת תחושות כאב ואבנורמליות בתהליך עיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית.
טיפול ומניעה
אצל מטופלים הסובלים מכאבי ראש כרוניים יותר, ומעוניינים במניעה והקלה על הכאבים, ניתן לתת תרופות טריציקליות, ובעיקר אמיטריפטילין (שמות מסחריים – אלטרול, אלטרולט, טריפטל) משמשות למניעת כאבי ראש מתחיים. תרופות אלו היו במקור תרופות נוגדות דיכאון, ונמצאו יעילות יותר לטיפול בכאבי ראש אלו מאשר תרופות ממשפחת ה-SSRI. עם זאת, לתרופות טריציקליות יש מגוון תופעות לוואי אשר לעיתים מקשות על נטילתן.
טיפול בכאבי ראש אפיזודיים כולל שימוש בתרופות כגון נורופן, אופטלגין, אקמול ותרופות נוגדות כאבים אחרות הנמכרות ללא מרשם רופא. התקפים חריפים יכולים להגיב גם לתרופות כגון Ergotamine או Dihydroergotamine (אנ') המשמשות גם לטיפול במיגרנה (בשמות מסחריים – טמיגרן, קפרגוט).
לעיתים ניתן להשתמש בטכניקות נוספות כגון פיזיותרפיה, פסיכותרפיה וטכניקות הרפיה אשר עשויות לעזור.
חלק מן החולים מגיבים היטב לטיפול משולב של תרופות נוגדות כאבים ותרופות סדטיביות, כגון ואליום או בנזודיאזפינים אחרים. עם זאת, מומלץ שלא לשלב טיפול כאמור עקב פוטנציאל ההתמכרות הגבוה הכרוך בשימוש בבנזודיאזפינים.
קישורים חיצוניים
