יצירת מופת הוא ביטוי שגור בתחום האמנות והספרות הבא להדגיש שלמות של יצירה, כתוצאה משליטה מלאה של האמן בה, לרוב ביחד עם דמיון יוצא דופן. בהרחבה, משתמשים בביטוי כדי לציין יצירה יוצאת מגדר הרגיל, או את העבודה החשובה או המושלמת ביותר של היוצר, שהכול מכירים ברמתה הגבוהה.
הקריטריונים להגדרת יצירת מופת ככזו תלויים בגורמים רבים, כגון איכות היצירה, אסתטיקה, עומק, מקוריות, תחכום, חדשנות פורצת דרך, השראה רבה, יצירתיות ותרבות. בעוד שלרוב יצירות מופת הן על-זמניות וההערכה אליהן מתגברת עם חלוף השנים, לעיתים יצירות מופת כבולות לזמנן ונעשות מיושנות בעיני הדורות החדשים. כך לדוגמה, סרטים אילמים הנחשבים כיצירות מופת בעיני מומחים, אינם מקבלים הכרה כזו על ידי הציבור הרחב, שעדים לאפקטים המיוחדים העדכניים ביותר.
במקור, התייחס הביטוי לעבודה המוכיחה מצוינות אותה הציג אמן מתלמד ששאף להתקבל לגילדה האירופית כאמן מומחה. המונח קיבל את משמעותו החדשה בסוף המאה השמונה עשרה, תקופה שהתאפיינה בכינון של מוזיאונים רבים, בהם מוזיאון הלובר בשנת 1793.
.jpg)
