יעקב סקילי
רבי יעקב בן ר' חננאל סקילי (או: צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-14), תלמידו של הרשב"א, ומחבר ספרי דרוש והלכה.
ביוגרפיה
שם משפחתו "סקלי" מציין את מוצאה מסיציליה, ולפי סברה אחרת זהו כינוי בשל השתייכותו למשפחת הכהנים כהן סקלי[1].
למד בספרד אצל הרשב"א, אותו הוא מצטט כ"מורי". כנראה לאחר מכן עבר לאזור המזרח התיכון, מאחר שכתבי היד של ספריו נמצאו בסוריה, פרס ותימן, והמחבר אף מציין (דרשה פ"א) ששניים מנהרות גן עדן (הפרת והחידקל) הם "בארצנו", בבל.
יש אומרים שהוא "יעקב בן רבי חננאל" המוזכר בשו"ת הרא"ש (כלל ח, יג), שערך (בשנת ה'ע"ח, 1318) הסכם עם חברו רבי חזקיה לעלות בתוך שנתיים לארץ ישראל ולגור בירושלים.
חיבוריו
- תורת המנחה - שמונים ושש דרשות על התורה והמועדים. הספר כולל, לצד פירושים מקוריים של המחבר, לקט מדברי ראשונים שקדמו לו: מורה נבוכים, הרמב"ן, הרשב"א, "שערי אורה" לרבי יוסף ג'יקטיליה, "הגיון הנפש" לרבי אברהם ב"ר חייא הנשיא, "מלמד התלמידים" לר' יעקב ב"ר אבא מרי אנטולי, ו"מדרש דוד" לרבי דוד הנגיד, נכד הרמב"ם. דרשות אלו נאמרו בתחילה בשבתות בשעת המנחה, אחר הצהריים, ומכאן שם הספר.
יצא לאור לראשונה באופן חלקי (על ספר ויקרא וחלק מספר שמות) בניו יורק תשי"ד, תחת השם "מנחת ביכורים", ובשלמותו מכת"י על ידי ר' ברוך אביגדור חפץ (צפת, תשנ"א, 1991), ושוב על ידי מכון אהבת שלום, ירושלים תש"ס, 2000), ממנה הגיע גם לפרויקט השו"ת.
- כתב היד הגיע לידי החיד"א, והוא מזכירו בספרו "שם הגדולים" (ערך 'תורת המנחה') ובמקומות נוספים בכתביו.
- המחבר מדגיש בדרשותיו כמה יסודות: "ושמתי מגמת פני בכל פרשה ופרשה לעורר על ידיעת אמיתת מציאות השם יתברך, ועל עניין צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ושלימות הנפש וסודותיה, כי אלו השלושה הם שלשה עמודי עולם ועיקרי התורה ומכונותיה". החיבור נכתב לפני שנת ה' אלפים צ"ז (1337).
- בשנת תשס"ה, יצא לאור ההקדמה לספר, והחלק של פרשת במדבר, ע"פ כתבי-יד, על ידי חוקר-המדרש ר' עידן דשא, כנספח ל-"ילקוט מדרשים", חלק ג'.
בשנת תשפ"ב, ההקדמה לספר, והחלק של פרשת בראשית ופרשת נח, יצאו לאור ע"פ כתבי-יד, על ידי ע' דשא. כספר בפני עצמו. בשנים אלו (תשפ"ה), ר' ע' דשא[3] מכין מהדורה מדעית שתכלול את כל חלקי הספר ששרדו בכתבי היד. הספר ייצא לאור במסגרת מכון שלמה אומן.
- ספר היחס - בספר יוחסין מוזכר "ספר היחס שחבר אותו ר' יעקב סיקלי, שמזכיר כל עיר וכפר מארץ ישראל ומי קבור שם". ספר זה אינו מצוי כיום.
- הלכות ארץ ישראל - אפרים קופפר מייחס לר' יעקב סקילי את הספר, שיש שייחסו אותו בטעות לרבי יעקב בעל הטורים. הספר כולל הדרכות הלכתיות ומוסריות לעולים לארץ ישראל, ובו חידושים חשובים בהלכות הארץ. כך, למשל, קובע המחבר שאם תהיה עיר בארץ ישראל (בגבול "עולי מצרים") המיוחדת למגורי יהודים ואין עליהם אימת מלך גוי העלול לגרש אותם, יהיה אותו מקום חייב בתרומות ומעשרות מן התורה, ללא צורך בפעולת קידוש מיוחדת.
- בין השאר, המחבר תומך בחידוש הסנהדרין, כניסה להר הבית, עבודת הקרבנות ועשיית פרה אדומה.
- ספרים נוספים שהזכיר בהקדמת "ילקוט תלמוד תורה" ואינם בידינו: "גלות הכותרות", תפילה בנוסח קבלי, ו"יין המשומר בענביו", כנראה גם כן על פי תורת הסוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ברוך אביגדור חפץ, מבוא ל"תורת המנחה", צפת, תשנ"א, עמ' א-יא.
- שאול חנא קוק, ר' יעקב סקילי וספריו, קרית ספר א-ב, תרפה-תרפו, עמ' 48-51 (מידע בקטלוג רמב"י)
- נדפס שוב בספר "עיונים ומחקרים", מוסד הרב קוק, ח"ב, עמ' 273 - 291.
- הרב יהודה לייב מימון, סיני לח, עמ' עא-עב.
- אפרים קופפר, קונטרס ארץ ישראל (מגניזת קהיר), קובץ על יד יז, 1968, עמ' 105 - 106
קישורים חיצוניים
- מידע על יעקב בן חננאל, הסיצילי בקטלוג הספרייה הלאומית
- שמואל אברהם פוזננסקי, ראשיתו של הילקוט "תלמוד תורה" לר' יעקב ב"ר חננאל סקילי, Festschrift Professor Dr. Maybaum (אנ') zum 70. Geburtstag, 1914, עמ' 11-16
- יעקב בן חננאל, מאי סיקילי, מנחת בכורים, נ.י., תשי"ד, באתר היברובוקס
- תורת המנחה - א, מהדורת ר' ברוך אביגדור חפץ (צפת, תשנ"א, 1991), באתר היברובוקס
- תורת המנחה - ב, מהדורת ר' ברוך אביגדור חפץ (צפת, תשנ"א, 1991), באתר היברובוקס
- יעקב בן חננאל הסיצילי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ע' דשא, ילקוט תלמוד תורה, בראשית א', תשפ"ב, בהקדמה לספר
- ^ קישורים לכרכים השונים: בראשית, ויקרא א, ויקרא ב, ויקרא ג, במדבר א, במדבר ב, דברים א, דברים ב.
- ^ מחבר סדרת הספרים "ילקוט מדרשים" ו-"ליקוטי מדרשים"
|
|