יעקב בן ראובן היה חכם ופרשן מקרא קראי שחי בסביבות המאות ה-11 וה-12, ככל הנראה בקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית (כיום איסטנבול).
במהלך חייו נסע אל ארצות שונות במטרה להפיץ את היהדות הקראית ברחבי העולם ולאסוף כתבי יד שיש בהם פרשנות של קראים למקרא. בפירושים אלה השתמש בחיבורו שלו, "ספר העושר".
ספר העושר
חיבורו החשוב ביותר של יעקב בן ראובן, נקרא על ידו "ספר העֹשר", משום שלפי דבריו בהקדמה לספר, הקורא ימצא בפנים מספיק מידע ולא יאלץ לעיין בפרשנויות ארוכות ובעלות מספר רב של כרכים שהוא כבר קרא בעצמו. ואכן ספר זה מכיל פירושים מקוצרים בעברית לכל עשרים וארבעת ספרי המקרא. הוא מבוסס על דברי פרשנות של חכמים קראים שקדמו לחכם יעקב בן ראובן, שהיו כתובים בעברית או מתורגמים לעברית מהשפה הערבית, בה נכתבה רוב היצירה הקראית בתור הזהב של היהדות הקראית בארץ ישראל. יעקב בן ראובן התבסס בחיבורו בעיקר על דברי החכם יפת בן עלי ועל דברי החכם ישועה בן יהודה.
הפירוש שלו מכיל הרבה מונחים ביוונית-קראית וביוונית, שהייתה שפת האימפריה הביזנטית. מכך ניתן ללמוד שיעקב בן ראובן היה כנראה יליד קונסטנטינופול שיוונית הייתה שפתה. ממילים אלה אפשר ללמוד על מטבעות הלשון שהיו מקובלים בקרב הקראים באימפריה הביזנטית.
ההסבר של המחבר לכל קטע נתון לרוב נפתח בקיצור "מע'" או "יע'" (שמשמעותם בערבית היא "מַעְנָהֻּ" או "יעני" = כלומר), ולאחריהם מופיע הפירוש. כאשר קיימים הסברים אחרים של פרשנים נוספים, מופיע בדרך כלל בין פרוש לפרוש הקיצור "ד"א" שמשמעותו "דבר אחר" או "דברי אחרים".
עותקי כתב יד של "ספר העֹשר" נמצאים בסנקט פטרבורג, בפריז ובליידן שבדרום הולנד.
שמחה פינסקר הדפיס קטעים מתוך הפירוש לתורה בספרו 'ליקוטי קדמוניות', ודוקס הדפיס קטעים מתוך הפירוש לתהלים.
קטע אחר מ"ספר העֹשר", מירמיהו ועד דברי הימים (מלבד תהילים) הודפס תחת הכותרת הכללית "מבחר ישרים", יחד עם פירוש "המבחר" של החכם אהרון בן יוסף הרופא לנביאים ראשונים ולישעיהו, על ידי החכם אברהם פירקוביץ', ביבפטוריה ה'תקצ"ד (גוזלווא, 1835).
קישורים חיצוניים
ספר העושר, באתר ויקיטקסט
