"יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי", או בקיצור "יַעֲלָה יַעֲלָה", הוא פיוט אשר נכתב במאה ה-16 על ידי הרב ישראל נג'ארה, מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים.
הפיוט הוא שיר אהבה בין הדוד לבין הרעיה (המכונה בפיוט יעלה), ונכתב על בסיס משל אהבת הדוד והרעיה בשיר השירים, המסמלת את האהבה בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. בפיוט ישנם גם מספר הרמזים לפסוקים בשיר השירים. כל בית בשיר נאמר על הרעיה והדוד לסירוגין. בשני הבתים הראשונים כל אחד מן האוהבים קורא לשני לשוב אליו. המשך הפיוט עוסק בגלות בה נמצאת הרעיה, לה מסביר הדוד כי הגלות היא לטובה, וכי היא עתידה להסתיים. בסוף הפיוט מבקשת הרעיה מן הדוד לאוספה מן הגלות, והדוד מבטיח לשלוח את 'סגנו', המשיח.
הפיוט מצא חן וחיבה בעיני כלל עדות המזרח וכיום נוהגים במנהגי הספרדים לשיר פיוט זה גם בזמירות ליל שבת.
קהילת יהודי מרוקו נוהגת לפייט את הפיוט בשירת הבקשות של שבת פרשת בא.
נהוג לשיר את הפיוט גם באירועי שמחה שונים, למשל הולדת בת או שמחת בת מצווה.
לפיוט לחנים רבים, בהם לחנו של המוזיקאי הישראלי יליד עיראק עזרא אהרן אשר חיבר את הלחן במאה ה-20, שהוא המוכר ביותר, גם בזכות ביצועם של ברי סחרוף כסולן, דניאל זמיר ומתיסיהו.
הפיוט
יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי הֵנֵץ רִמּוֹן פָּרְחָה גַּפְנִי
יָבוֹא דוֹדִי יָחִישׁ צְעָדָיו וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו
אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִי
שׁוּבִי אֵלַי, אַתְּ בַּת אֲהוּבָה שׁוּבִי אַתְּ, וַאֲנִי אָשׁוּבָה
הִנֵּה עִמִּי זֹאת אוֹת כְּתוּבָה כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי
רֵעִי, דּוֹדִי, נַפְשִׁי פָּדִיתָ וּלְבַת מֵאָז אוֹתִי קָנִיתָ
עַתָּה לִי בֵין עַמִּים זֵרִיתָ וְאֵיךְ תֹּאמַר כִּי אֲהַבְתָּנִי
אֲיֻמָּתִי, לְטוֹב זֵרִיתִיךְ וְלִתְהִלָּה וּלְטוֹב שָׂרִיתִיךְ
כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן אוֹשִׁיבֵךְ עַל דּוּכָנִי
לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ, יְדִידִי עַתָּה מַהֵר תֶּאְסֹף נְדוּדִי
וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי
חִזְקִי רַעְיָה חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב כִּי צִיץ יִשְׁעִי רַעֲנָן וְרָטֹב
וּלְסִירַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטֹב וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי
קישורים חיצוניים
