יעילות קלדור-היקס או קריטריון קלדור-היקס (Kaldor–Hicks efficiency, בראשי תיבות: KH) הוא מדד ליעילות כלכלית. קרוי על שמם של הכלכלנים הבריטים ניקולאס קלדור וג'ון היקס.
מצב הוא יעיל KH אם הרווחה המצרפית של אוסף המשתתפים היא מרבית. כלומר, אין בסמוך למצב שלנו מצב אחר. ובמצב האחר הזה, סך כל "ההנאה" של המשתתפים גדולה יותר מהמצב שלנו.
בניגוד ליעילות KH, יעילות פארטו אוסרת על פגיעה ברווחתו של משתתף, גם אם פגיעה זו תגדיל את הרווחה המצרפית. ביעילות פארטו קיים קושי לקבל הכרעה על בסיס העדפות של פרטים רבים, מחסור בידע וקשיי מדידה. לעומת זאת, ביעילות קלדור-היקס יש ויתור על אלמנט הסכמה של האחר. עם זאת, הקושי ביעילות KH הוא בכך שאין הגנה על חירויות הפרט.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Hicks, John (1939). "The Foundations of Welfare Economics". Economic Journal (The Economic Journal, Vol. 49, No. 196) 49 (196): 696–712. doi:10.2307/2225023. JSTOR 2225023
- Kaldor, Nicholas (1939). "Welfare Propositions in Economics and Interpersonal Comparisons of Utility". Economic Journal (The Economic Journal, Vol. 49, No. 195) 49 (195): 549–552. doi:10.2307/2224835. JSTOR 2224835
קישורים חיצוניים
