| יחסי בנגלדש–קובה
|
בנגלדש
|
קובה
|
![]()
|
|
|
|
| בנגלדש |
קובה
|
| שטח (בקילומטר רבוע)
|
| 148,460 |
110,860
|
| אוכלוסייה
|
| 174,449,777 |
10,961,915
|
| תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
| 437,415 |
107,352
|
| תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
| 2,507 |
9,793
|
| משטר
|
| דמוקרטיה פרלמנטרית |
רפובליקה סוציאליסטית
|
|
|
יחסי בנגלדש–קובה הם היחסים הדו-צדדיים שבין הרפובליקה העממית של בנגלדש לבין הרפובליקה של קובה. היחסים בין שתי המדינות מתוארים כחמים[1].
היסטוריה
שתי המדינות כוננו באופן רשמי יחסים ביניהן ב-1972, זמן קצר אחרי שבנגלדש זכתה בעצמאות מפקיסטן[2]. היחסים עברו נקודת מפנה ב-1974 כשבנגלדש חתמה עם קובה על הסכם שנוי במחלוקת לייצוא שקי יוטה, ושהוביל את ארצות הברית - שניהלה יחסים עוינים עם קובה - להשעות את סיוע המזון האמריקאי לבנגלדש. באותה שנה, בנגלדש סבלה משיטפון הרסני בחודשים יולי-אוגוסט, ושהביא לנזקים חמורים ברחבי בנגלדש, ולנזק חמור לייצור המזון המקומי. הפגיעה האנושה בבנגלדש לוותה ברעב המוני ולמותם של כמיליון תושבים. כדי להתמודד עם הרעב, וכדי לאפשר סיוע ומזון מארצות הברית, ממשלת בנגלדש ניתקה את כל הקשרים עם קובה, והיחסים בין שתי המדינות הגיעו לשפל[3]. היחסים חודשו כשנשיא בנגלדש זיאור רחמן היה ראש המדינה הראשון שביקר בהוואנה ב-1979[4].
יחסים פוליטיים
ב-1998 נעצרו בארצות הברית חמישה קציני ביון קובנים שזכו לכינוי החמישייה הקובנית. לאחר מעצרם נערכה בבנגלדש עצרת למען שחרור הקצינים, ונאספו 10,000 חתימות[5]. במקרה אחר, ספינה של חברה בבעלות קוריאה הצפונית הייתה מעורבת בהברחת נשק לקובה, והורחקה מנמל צ'יטגונג על ידי הצי הבנגלדשי. על החברה הוטלו סנקציות של האו"ם בשל ניסיון ההברחה[6].
יחסים כלכליים
בנגלדש וקובה הביעו עניין בהרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן[7][8]. נכון ל-2013, בין הסחורות המרכזיות שמיוצאות מבנגלדש לקובה קיימים טקסטיל, תרופות וחולצות. הסחורות שקובה מייצאת לבנגלדש כוללות תרופות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
