יחסי ארצות הברית – גאורגיה

יחסי ארצות הברית – גאורגיה
ארצות הברית	גאורגיה
ארצות הברית	גאורגיה
שטח (בקילומטר רבוע)
9,833,517	69,700
אוכלוסייה
346,200,529	3,807,251
תמ"ג (במיליוני דולרים)
27,360,935	30,536
תמ"ג לנפש (בדולרים)
79,032	8,020
משטר
דמוקרטיה נשיאותית פדרלית	רפובליקה

שר החוץ הסובייטי לשעבר ונשיא גאורגיה, אדוארד שוורדנדזה, חותם על חוזה ההשקעה גאורגי-אמריקאי בשנת 1995 עם הנשיא קלינטון.

חיילים גרוזינים חוגגים את יום העצמאות שלהם בבגדאד בשנת 2006

הנשיא אובמה מבקר חייל גאורגי, אלכסנדר טוגושי, שנפצע באפגניסטן.

נאומו של הנשיא בוש משנת 2005 ליותר ממאה אלף איש בכיכר החירות סימן שלב חדש ביחסי גאורגיה-ארצות הברית

יחסי ארצות הברית–גאורגיה הם יחסי החוץ בין ארצות הברית לבין גאורגיה.

היחסים בין המדינות קרובים מאוד ומקיפים ריבוי תחומים של שיתוף פעולה דו-צדדי. כבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית במלחמה בטרור, גאורגיה הייתה התורמת השלישית בגודלה במלחמת עיראק והיא כיום התורמת הגדולה ביותר לנפש לכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן. ארצות הברית מצידה מסייעת באופן פעיל לגאורגיה בחיזוק מוסדות המדינה שלה נוכח לחץ גובר מצד שכנתה הצפונית רוסיה וסיפקה למדינה סיוע כספי העולה על 3 מיליארד דולר מאז 1991.^[1] מאז 2009, היחסים בין גאורגיה לארצות הברית מתייעלים על ידי אמנת ארצות הברית-גאורגיה לשותפות אסטרטגית, אשר יצרה ארבע קבוצות עבודה דו-צדדיות בתחומי עדיפות לדמוקרטיה; הגנה וביטחון; סוגיות כלכליות, סחר ואנרגיה; וחילופי אנשים ואנשים תרבותיים.

גאורגיה בשנים 2004–2008 ביקשה להיות חברה בנאט"ו, אך לא הצליחה מול ההתנגדות הרוסית החזקה.^[2] בפברואר 2012 סוכם כי ארצות הברית וגאורגיה יתחילו לעבוד על הסכם סחר חופשי, שאם יתממש, יהפוך את גאורגיה למדינה האירופית היחידה שניהלה אמנה כזו עם ארצות הברית.^[3] אזרחים אמריקאים המבקרים בגאורגיה אינם נדרשים כרגע אשרת כניסה. אזרחים יקבלו ויזת תייר של 90 יום בנקודות הכניסה למדינה.^[4][5]

על פי דו"ח ההנהגה העולמית של ארצות הברית בשנת 2012, 51% מהגאורגים רואים באופן חיובי את הנהגת ארצות הברית, כאשר 15% מסתייגים ו-34% אינם בטוחים.^[6]

שיתוף פעולה גאורגי-אמריקני בנושאי פיתוח

ארצות הברית פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם גאורגיה לקידום אינטרסים של ביטחון הדדי ומלחמה בטרור, ומספקת לגאורגיה סיוע ביטחוני דו-צדדי, כולל הכשרה מקצועית בשפה האנגלית והצבאית, באמצעות תוכנית בינלאומית לחינוך והדרכה צבאית (IMET).

תוכנית הרכבת והציוד הגאורגית רבת-השנים (GTEP) הסתיימה בשנת 2004, והשיגה את יעדיה המיועדים לשפר את יכולתה הצבאית של גאורגיה ולעודד רפורמה צבאית. תוכנית פעולות ההסמכה והיציבות בגאורגיה, שהושקה בינואר 2005, קידמה את יעדי ה-GTEP והכשירה את הכוח הגאורגי המשתתף בפעולות הקואליציה בעיראק. שותפות עם המשמר הלאומי של גאורגיה, ביקורים של הצי השישי ומשמר החופים בגאורגיה וקבוצת העבודה הבילטרלית בנושא הגנה ושיתוף פעולה צבאי הם גם מרכיבים חשובים במערכת הביטחון האמריקאית עם גאורגיה.

קידום דמוקרטיה ורפורמה הוא נדבך אסטרטגי נוסף במערכת היחסים הדו-צדדית של אמריקה עם גאורגיה. באפריל 2006, כחלק מהרפורמות הללו, חוקקה גאורגיה חוק נגד סחר בבני אדם ומאז מדורגת בעקביות בין מדינות מדרגה 1 בדו"ח של משרד החוץ על סחר בבני אדם, כלומר המדינה עומדת כעת במלואה בתקני המינימום של ביטול הסחר.

גאורגיה מארחת 90 מתנדבי חיל השלום העובדים בחינוך לשפה אנגלית ופיתוח עמותות.^[7]

מלחמת עיראק

בסימן המעבר הגובר של גאורגיה הרחק מרוסיה לעבר מדינות המערב בתחילת שנות האלפיים, המדינה שלחה מספר משמעותי של חיילים לקואליציה בהנהגת ארצות הברית בעיראק, לאחר שביצעה פעולה קטנה יותר במשימת שמירת השלום בהנהגת ארצות הברית בבלקן. הכוח הגאורגי בעיראק כלל במקור כ-300 חיילים של כוחות מיוחדים בפיקוד אמריקני בבקובה, ששמרו על שני גשרים ושלושה בסיסי פריסה אמריקאים. 550 חיילים נוספים נפרסו ביוני 2005, והועמדו תחת פיקוד אמריקני למשימה מסוכנת של 'אבטחת הטבעת האמצעית' באזור הירוק.

בשנת 2007, גאורגיה הגדילה את המספר הכולל של כוחותיה בעיראק ל-2000 חיילים, והפכה לתורמת השלישית בגודלה אחרי ארצות הברית ובריטניה.^[8] החיילים, שכולם הוכשרו על ידי מדריכים אמריקאים, היו ממוקמים מזרחית לבגדאד, קרוב לגבול עם איראן.^[9]

עם פרוץ מלחמת גאורגיה–רוסיה ב-8 באוגוסט 2008, גאורגיה נאלצה למשוך את כל כוחותיה מעיראק כדי לתגבר את כוחותיה בבית.^[10] בעת הנסיגה, חמישה חיילים גאורגים מתו בעיראק ו-19 נפצעו.^[11]

מלחמת אפגניסטן

גאורגיה מחזיקה כיום 1,600 חיילים בכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן, מה שהופך אותה לתורמת הגדולה ביותר לנפש במשימה ולתרומה הגדולה ביותר שאינה מנאט"ו למאמץ המלחמתי, לאחר שעקפה את אוסטרליה בשנת 2012. גאורגיה איבדה 30 חיילים באפגניסטן^[12] ויותר מ-170 נפצעו מאז 2010.^[13][14]

לאחר התבוסה של קואליציית UNM השלטת בגאורגיה בבחירות לפרלמנט הגאורגי בשנת 2012, הבטיחה הקואליציה הממשלתית החדשה כי תישאר באפגניסטן ותשמור על נוכחות בה גם לאחר שרוב הקואליציה נסוגה בשנת 2014. גאורגיה כבר החלה להכשיר אנשי ביטחון אפגניים במקום ובגאורגיה. המדינה גם מתכננת לפרוס לאזור את מדריכי המסוקים שלה, בעלי ניסיון של עשרות שנים עם מסוקים סובייטים, בדומה לסוג שאפגניסטן תשתמש בה בשנים הבאות.

האופוזיציה המתנגדת לפריסה של גאורגיה באפגניסטן, לא גדלה באופן משמעותי למרות מספרם ההולך וגובר של נפגעים מגאורגיה. זה נובע מהעובדה כי גם ממשלות ארצות הברית וגם גאורגיה מקדמות את המעורבות האפגנית כאחד מאבני הבניין של חברות גאורגיה בנאט"ו, שהוכחה כחמקמקה בשנים האחרונות בגלל תלונות רוסיות.^[15]

הסכסוך בדרום אוסטיה

בדומה לבעלות בריתה המערביות, ארצות הברית גינתה את חדירת רוסיה לשטח הריבונות של גאורגיה ובעוד שנמנעה מפעולה צבאית ישירה, וושינגטון השתמשה בכלי טיס צבאיים ובכוחות ימיים כדי לספק סיוע לגאורגיה, כדי לאותת על תמיכתה החזקה. בעקבות המלחמה, נתנה ארצות הברית סיוע של מיליארד דולר, על פי סגן הנשיא ג'ו ביידן כדי לעזור לגאורגיה לבנות מחדש.^[16]

ב -9 בינואר 2009, מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס|, ושר החוץ הגאורגי גריגול ואשאדזה חתמו על אמנה על שותפות אסטרטגית, מסמך לא מחייב המתאר תחומי שיתוף הפעולה שאישרו מחדש את תמיכתה של ארצות הברית בשלמותה הטריטוריאלית של גאורגיה ואת תמיכתה בחברות גאורגיה בנאט"ו.^[17]

בעקבות פגישתו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, עם דמיטרי מדבדב בשנת 2009, היו בגאורגיה ובקרב תומכיה בארצות הברית דאגות כי יחסי גאורגיה-ארצות הברית יסבלו כתוצאה מניסיונות לתקן את יחסי ארצות הברית–רוסיה. עם זאת, הבית הלבן הצהיר כי הממשל ימשיך לתמוך בגאורגיה.^[18][19]

בפברואר 2014 נפגש ראש ממשלת גאורגיה, איראקלי גריאבשווילי, עם שר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי לדון בעתידה של גאורגיה כמו גם בהתפתחויות האחרונות באוקראינה.^[20]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי ארצות הברית – גאורגיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Department of State Background Notes:Georgia
2. Andrei P. Tsygankov, "The Russia-NATO mistrust: Ethnophobia and the double expansion to contain 'the Russian Bear'." Communist and Post-Communist Studies 46.1 (2013): 179-188.
3. Jeff Mason (30 בינואר 2012). "Obama says U.S., Georgia exploring free trade pact". Reuters. נבדק ב-2 באפריל 2016.
4. "Georgia". אורכב מ-המקור ב-5 בספטמבר 2015. נבדק ב-2 באפריל 2016.
5. "Visa Information". Timatic. נבדק ב-18 במרץ 2014.
6. U.S. Global Leadership Project Report - 2012 Gallup
7. "U.S. Assistance to Georgia Fiscal Year 2006". US State Department. 2006-05-12.
8. Collin, Matthew (9 במרץ 2007). "Georgia to double troops in Iraq". BBC News. נבדק ב-13 במאי 2010.
9. Kramer, Andrew E. (9 באוקטובר 2007). "Russia on Its Mind, Georgia Flexes Its Muscle in Iraq". The New York Times. נבדק ב-13 במאי 2010.
10. "Peace bid as Ossetia crisis rages". BBC. 2008-08-09. נבדק ב-2008-08-09."U.S. takes Georgian troops home from Iraq". Air Force Times. 2008-08-11. נבדק ב-2008-08-12.
11. Online Magazine - Civil Georgia (ארכיון)
12. Georgian soldiers killed in Afghanistan attack BBC 13 May 2013
13. Civil Georgia. "Civil.Ge - Three Georgian Soldiers Wounded in Afghanistan". נבדק ב-2 באפריל 2016.
14. 93 Georgian Soldiers Wounded in Afghanistan in 2010-2012 January 7, 2013
15. U.S. training a dual mission for Georgians Stars and Stripes March 7, 2011
16. "US forces to deliver Georgia aid". BBC News. 2008-08-13.
17. United States – Georgia Charter on Strategic Partnership. Civil Georgia. January 9, 2009
18. "Vice President Biden to travel to Georgia and Ukraine". whitehouse.gov. אורכב מ-המקור ב-2013-12-08. נבדק ב-2 באפריל 2016.
19. "Georgia: Tbilisi Uneasily Watches Obama-Medvedev Summit". EurasiaNet.org. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2016. נבדק ב-2 באפריל 2016.
20. As Ukraine Crisis Rumbles, Georgian Premier Visits U.S. The New York Times 26 February 2014