יונה עמנואל (כ"ב בכסלו תרפ"ו, 9 בדצמבר 1925 - כ"ה בשבט תשס"ב, 7 בפברואר 2002) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "השלשלת", והעורך הראשי של כתב העת "המעין".
קורות חייו
נולד בהמבורג שבגרמניה בכ"ב בכסלו תרפ"ו (דצמבר 1925) למרדכי וחנה (לבית גולדשמיט) כבן שלישי למשפחה בת שמונה ילדים. סבא רבה שלו הוא מנדל רוזנבאום. סבו אבי אמו הוא הרב יונה רוזנבאום (ה'תקפ"ב – ה'תרנ"ה), ששימש ראש הישיבה בצלל (אנ'), ועמנואל קרוי על שמו.
כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה עברה המשפחה להולנד.
לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים, הסתתרה המשפחה זמן מה בבית משפחה הולנדית ובעליית גג של בית ספר מקומי. בהמשך נלקח עם משפחתו למחנה וסטרבורק ומשם למחנה הריכוז ברגן-בלזן. במחנות נספו אביו, שלושה מאחיו ואחותו הקטנה. אמו נספתה במסע הרכבת האבודה מברגן בלזן לטרביץ. בהמשך, חיבר יחד עם אחיו שמואל עמנואל את ספרו "יסופר לדור" בו תיאר את קורות משפחתו בשואה. בספר מתוארת המשפחה עוברת את המלחמה תוך שמירה על צלם אנוש, קיום מצוות והקפדה על לימוד תורה.
לאחר השואה יסד בהולנד עם אחיו שמואל את תנועת הנוער 'השלשלת', במטרה להחזיר ליהדותם מאות ילדים ובני נוער ובמטרה לחנכם לעליה לארץ ישראל.[1]
בשנת תשי"א עלה לישראל ונישא לחנה בת ד"ר שלמה אדלר, והתגורר בירושלים, שם נולדו להם שבעה ילדים. בין בניו פרופ' שמחה עמנואל. בין חתניו הם הרב זאב וייטמן רבה של תנובה, והרב מתניה בן שחר רבו של היישוב נוה דניאל.
לפרנסתו עבד כאופטיקאי, ובשאר זמנו למד תורה וכתב מאות מאמרים תורניים, ביקורות ספרים ומאמרי הגות בענייני השעה. דגש מיוחד שם על עיסוק במצוות התלויות בארץ, ובפרט במצוות השמיטה[2]. השתתף בקביעות בשיעורו של הרב שלמה זלמן אוירבך, אליו היה קרוב במיוחד. כמו כן למד אצל הרב שלמה יוסף זוין, הרב יוסף ליברמן והרב אברהם אליהו ברנשטיין.
ב־1964 מונה לעורך הראשי של כתב העת המעין, לאחר פרישת העורך הראשון מרדכי ברויאר מהתפקיד.
רבים ראו בו מודל של המשך קיום מורשת יהדות אשכנז בארץ ישראל[3]. את חשיבותה של מורשת זו הוא ראה בעיקר בחשיבותו של מוסד הקהילה, במעמדו של מרא דאתרא, בדקדוק בהלכה ובמנהג, ובמתן דגש ללימוד תנ"ך, טעמי המקרא ודקדוק. לדבריו, "יש להצטער על כך, אם תצומצם מורשת אשכנז למנהגי בית הכנסת בלבד", והוא אף מתח ביקורת על ניסיונות לשמר בארץ חלק ממנהגי בית הכנסת של יהדות אשכנז, השונים מהמנהג המקובל בארץ ישראל[4].
נפטר בכ"ה בשבט תשס"ב (פברואר 2002).
כתביו
- ברכת הארץ קובץ מאמרים בענייני המצות התלויות בארץ.
- ערך את הספר הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו[5].
- ערך בהתנדבות את כתב העת המעיין במשך כארבעים שנה. על עריכה זו ושאר כתביו הוענק לו פרס הרב מימון.
- בשנת תשנ"ד חיבר את הספר יסופר לדור[6] בו מגולל את קורות משפחתו בימי המלחמה.
- פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה[7].
- המעין המתגבר, עיונים בפרשיות השבוע, (2 חלקים), ירושלים תשס"ג.
מתוך מאמריו
קישורים חיצוניים
- יונה עמנואל בעדות מצולמת על קורות משפחתו בשואה, חלק א'.
- יונה עמנואל בעדות מצולמת על קורות משפחתו בשואה, חלק ב'.
- יונה עמנואל בעדות מצולמת על קורות משפחתו בשואה, חלק ג'.
- יונה עמנואל, באתר הספרייה הלאומית.
- רשימה חלקית של מאמרי הרב יונה עמנואל, במאגר רמב"י (רשימת מאמרים במדעי היהדות).
- הרב אליעזר מלמד, גבורה של משפחה, באתר ישיבה.
- כרטיס הקבר של יונה עמנואל, באתר הר הזיתים.
- ד"ר אהרן ארנד, בשבחו של ר' יונה עמנואל, בתוך המעיין.
- יוסי אלי ויואב ספיר, אחרי 66 שנה: למצוא את הקבר של אמא, באתר nrg, 2 במאי 2011.
- שמואל עמנואל, סיכום המאמצים למציאת קברה של מרתה (חנה) עמנואל, באתר של האנס-דיטר ארנץ (בגרמנית ובאנגלית).
הערות שוליים
- ^ שמואל עמנואל, קמנו ונתעודד: פרקי זכרונות מפעילות חינוכית בשארית הפליטה בהולנד, שעלבים: הוצאת המחבר, תשס"ח, עמ' 117-134
- ^ ראו: הקדמה לספרו "ברכת הארץ: מאמרי שביעית"
- ^ ראו: המעיין, ניסן-תמוז ה'תשס"ב, מאמרים לזכרו. מאת: פרופ' מרדכי ברויאר, הרב נ' רפאל אויערבך, ועוד.
- ^ "מורשת אשכנז", המעין מב [ב] (טבת תשס"ב), עמ' 29–40; המשך, המעין מב [ג] (ניסן תשס"ב), עמ' 7–20, באתר היברובוקס
- ^ הרב שמשון רפאל הירש משנתו ושיטתו
- ^ יסופר לדור
- ^ פרשנים ופוסקים אחרונים בפירושו של הרב ש"ר הירש על התורה
- ^ "הקהילה הפורשת" של הרב הירש והרבנות הראשית לישראל, באתר "דעת"
- ^ שמיטת כספים, באתר "דעת"
- ^ תשע מאות שנה למסעי הצלב, באתר "דעת"
- ^ דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו, באתר "דעת"
- ^ מצות הקהל, באתר "דעת"
- ^ השיעור השבועי של הרב, באתר "דעת"
- ^ טעמי המקרא במורשת אשכנז, באתר "דעת"
