רבי יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב (ה'תקע"ז, 1816 - ג' בטבת ה'תרנ"ד, 1893) היה רב בערים ליז'ענסק מאגרוב ויאברוב, תלמיד אביו רבי מרדכי זיסקינד מסטריא ורבי שלום רוקח מבלז.
ביוגרפיה
יואל משה נולד בשנת ה'תקע"ז לרבי מרדכי זיסקינד לנדא. בנעוריו למד תורה אצל אביו. בהגיעו לפרקו נישא לבת אחד מרבני העיר זאלקווא ועבר לגור שם. שם נשא ונתן בדברי תורה עם רבי שלמה קלוגר[1], ועם רב העיר רבי צבי הירש חיות.
בתחילה כיהן ברבנות העיר מאגרוב, בשנת תרכ"ה עבר לכהן ברבנות ליז'ענסק, ובשנת תרל"ה נתמנה לרב בעיר יאברוב, בעיר זו תיקן הרבה פרצות בענייני הדת, כן מינה לראשי הקהל רבנים אשר היו מעורים בין העם ומתריעים בפניו על כל הצריך תיקון. כאביו המשיך אף הוא להילחם בעוז נגד המשכילים, וחתם על קול קורא נגד הרפורמה וההשכלה יחד עם גדולי גליציה, כמו כן פרסם מכתב הקורא להתרחק מעליהם[2]. עד בואו לעיר היו מתפללים בכל בתי הכנסת בנוסח אשכנז, והוא הנהיג להתפלל בנוסח ספרד.
בעת אשר החלו משתמשים בטכנולוגיות המבוססות על חשמל, נוצר פולמוס בין גדולי ישראל האם עשייה על ידי מכונה חשמלית נחשבת כעשייה 'לשמה' או לא, נידון זה היה בעיקר לגבי מצות מכונה וטויית ציצית לשמה. רבי יחזקאל משינוואה שנשא ונתן בעניין שלח את דעתו לאביו רבי חיים מצאנז, ששלח את השאלה לרבי יואל משה אשר הכריע לאיסור, ומכח זה פסק רבי חיים מצאנז בספרו שו"ת דברי חיים, לאסור[3].
בנו מספר כי היה לומד תורה בקדושה, והיה יודע על חידושי תורה שנאמרו לפניו, האם המחדש הוא יהודי ירא שמים אם לאו, אף שאותו אדם לא היה לפניו[4].
נפטר במוצאי חנוכה ג' בטבת תרנ"ד ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר יאברוב.
משפחתו
הערות שוליים
- ^ ראו שו"ת נדרי זריזין, וכינויי נדרים
- ^ עיתון מחזיקי הדת - גאליציה.
- ^ ראו קובץ נחלת מאיר - נארול
- ^ הקדמת ספר אהבת ציון - לבנו רבי נפתלי הירץ מסטרעליסק.
