יהודית בק (בהונגרית: Beck Judit; בודפשט, 16 באוגוסט 1909[1] – בודפשט, 20 באפריל 1995) הייתה ציירת יהודייה-הונגרייה, גרפיקאית, קרמיקאית, מעצבת טקסטיל ובובות. בתו של פסל פילפ אדן בק, המאהבת של המשורר מיקלוש רדנוטי, אשתו של היסטוריון המוזיקה ג'רג' גומבושי ואחרי גירושיהם אשתו של השחקן המפורסם טמאש מאיור.
קורות חיים
יהודית בק נולדה במשפחה יהודית כבתם של הפסל המפורסם פילפ אדן בק שניספה בשואה (1873–1945) ושל לאורה ברדוש (במקור בורנשטיין) (1885–1966).[2] סבה וסבתה מצד אמה היו קארוי ברדוש (בורנשטיין) (1857–1915),[3] יזם טכני, ווילמה ברכפלד (1862–1935).[4] היא הייתה תלמידתו של אישטוואן צ'וק באוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות. ב-1933 השתלמה בברלין ובפריז.[5] ב-31 בינואר 1934 נישאה להיסטוריון המוזיקה ג'רג' גומבושי בבודפשט, איתו התגוררה עד 1943 ואז התגרשו.[6] מהמחצית השנייה של שנות ה-30 עבדה לעיתים קרובות במושבת האמנים של סנטאנדרה. בשנים 1938–1939 עבדה כרסטורטור בפריז ובלונדון. במהלך מלחמת העולם השנייה היא באה בקשר עם התנועה הקומוניסטית.
עבודתה מאופיינת בנופים, דיוקנאות של שחקנים וציורי זכוכית העשויים בסגנון פוסט-אימפרסיוניסטי.
בק הייתה כאמור אהובתו והמוזה של מיקלוש רדנוטי מאביב 1941 ועד שהמשורר נלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) וניספה שם.[7]
המשורר כתב עבורה את שלושת השירים:
- Harmadik Eclogue (האקלוג השלישי - אקלוג הוא שיר בסגנון קלאסי בנושא פסטורלי. שירים בז'אנר נקראים לפעמים גם בוקולים)
- Két karodban (בשתי זרועותייך)
- Zápor (מטר).[8] [9]
החל משנות ה-50, היא יצרה את דיוקנאות השחקנים המפורסמים שלה, שבהם השחקן מופיע במהלך חזרה על במה, בבימוי או בהופעה (למשל בעלה השני לעתיד טמאש מאיור בתור ריצ'רד השלישי, 1951; אימרה שינקוביץ' במקבת 1965). היא זו שציירה תמונות פרחים על פרספקס וזכוכית בפעם הראשונה בהונגריה, והשתמשה בטכניקה הגרפית של הטבעת נייר. כלי הקרמיקה שלה מציגים דמויות מסוגננות של בעלי חיים ושל בני אדם. בשנים היצירתיות האחרונות לחייה, בהשפעת מסעה ליוון וליוגוסלביה יצרה ספרי נופים, מסעות ורישום.
תערוכות האוסף שלה
- הסלון הלאומי (בודפשט, 1942)
- אולם פנייש אדולף (בודפשט, 1953)
- גלריה אישטוואן צ'וק (בודפשט, 1966)
- גלריית סנטאנדרה (1976)
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
