טיפול מוכוון טראומה הוא גישה טיפולית המיועדת לטיפול בנפגעי טראומה מורכבת. טיפול בשיטה זו מספק מענה לכלל הסימפטומים המורכבים של הנפגע, מותאם אישית לצרכים וליכולות שלו, גמיש ומשתנה לפי הצורך. הטיפול משלב מגוון של פרספקטיבות, של תאוריות ושל מודלים קליניים ושם דגש על ביטחון, שיתופיות והעצמה ביחסים הטיפוליים. הייחוד של טיפול מוכוון טראומה הוא בהסתכלות הרחבה על השפעות הטראומה על האדם ועל חייו, ובהתאמת הטיפול וסביבת הטיפול להשפעות אלו. הטיפול מכיר בפוטנציאל לרה-טראומטיזציה בטיפול בגישות מסורתיות,[1] ושואף לצמצם ככל האפשר את ההפעלה מחדש של מרכיבים טראומטיים במסגרת הטיפול, העשויים לשחזר את הטראומה.[2]
רקע
הפרעה פוסט טראומטית מורכבת או טראומה מורכבת נגרמת בעקבות חשיפה כרונית, חוזרת ומתמשכת לאירועים פוגעניים, המסכנים את שלמותו הפיזית או הנפשית של הנפגע, ושאין ביכולתו להפסיק או לברוח מהם. טראומה מסוג זה מתאפיינת במגע מתמשך עם הפוגע ובציפייה מתמדת שהפגיעה תחזור. המונח נטבע לראשונה על ידי הפסיכיאטרית ג'ודית לואיס הרמן במטרה להבחין בינו לבין הפרעת דחק פוסט טראומטית שנובעת מאירוע טראומטי חד פעמי.[3]
השלכותיה של הפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת גורמות לבעיות ביכולת לוויסות רגשי, למצוקות סומאטיות, להפרעות בזהות ובהתקשרות עם אחרים, להפרעות דיסוציאציה ולניכור רוחני. ילדים שחוו טראומה מורכבת סובלים מפגיעות התפתחותיות משמעותיות הכוללות התפתחות לקויה של המוח שאינה מאפשרת לאדם להיות ממוקד, חושב ובעל ויסות עצמי.[4] טביעת מונח זה משמעותית בעקבות אופיו האינטגרטיבי, שאינו מתייג את הנפגעים. האבחנה מנטרלת את מושגי האבחון הפתולוגיים, כוללת בתוכה את הבנת האטיולוגיה הטראומטית ומוכוונת לדרכי טיפול מתאימות.
עקרונות מרכזיים
טראומה נפשית מתמשכת מתקיימת בתוך יחסים ובמרכזה חוויה של נישול מכוח והעדר שליטה.[5] על כן, טיפול מוכוון טראומה מתמקד גם הוא ביחסים וביצירת חוויה אחרת של יחסי כוח, בהם הכוח שב לידי המטופל וחוסר השליטה מצטמצם על ידי הגדלת אפשרויות הבחירה. טיפול זה, מדגיש את הכוחות ויכולת ההסתגלות של המטופל, ותופס את הסימפטומים כאסטרטגיות הישרדות והתמודדות. כמו כן, טיפול מוכוון טראומה מייצר עבור המטופלים סביבה תומכת ומעצימה, בה יוכלו לחוש ביטחון, כבוד וקבלה.[2]
גישת טיפול זו מציעה למטפל להסתכל על המטופלים דרך "עדשת הטראומה" ובכך להתאים את הטיפול לצרכיהם ולהימנע מרה-טראומטיזציה. השינויים וההתאמות הנדרשים על מנת ליישם את הגישה רלוונטיים ברמת המטפל, הארגון, הנהלים והמערכת כולה.[6] בטיפול מתייחסים לרוב ל-5 עקרונות מרכזיים:
● ביטחון – שמירה על ביטחון פיזי ונפשי של המטופל, על ידי הקפדה על כך שסביבת הטיפול תהיה נעימה ומזמינה ושפרטיותו של המטופל נשמרת.
● בחירה – מתן אפשרויות בחירה ושליטה בידי המטופל. יש לתת מידע ברור ושקוף בנוגע לזכויות וחובות המטופל.
● שיתופיות – קבלת החלטות עם המטופל והגמשת יחסי הכוח בין המטפל למטופל. למטופלים ניתן תפקיד מהותי בתכנון והערכה של השירות.
● אמינות – בהירות ועקביות בנוגע לתהליך הטיפולי לצד שמירה על גבולות. על המטפלים לפעול במקצועיות וכבוד בכל הנוגע לגבולות.
● העצמה – דגש על העצמה, פיתוח ורכישת מיומנויות. יש לשאוף לכך שהסביבה הטיפולית תהיה מתקפת ולאפשר קשר עם כלל הגורמים בשירות.[7]
עקרונות נוספים בטיפול מוכוון טראומה הם עזרה הדדית וקבוצתית של המטופלים ומתן דגש על כוחות ויכולות הישרדות שלהם. טיפול מוכוון טראומה שואף להיות רגיש תרבות, רגיש מגדר ורגיש לפרט באשר הוא. על מנת שהטיפול יהיה רלוונטי ומדויק, על הארגון והמטפלים להיות בלמידה מתמדת ופתוחים לשינויים והתפתחות.[8]
טיפול פמיניסטי מוכוון טראומה
על פי התאוריה הפמיניסטית, טראומות מסוימות נוצרות ומתוחזקות על ידי אפליה ממסדית והיררכיות חברתיות. טיפול פמיניסטי מוכוון טראומה הוא מודל טיפולי לנשים ולגברים, המכיר ומתייחס להקשר החברתי-פוליטי בו חי המטופל ובו התרחשה הטראומה. כלומר, על המטפל להתחשב בהשפעת הסביבה החברתית-פוליטית של המטופל על היווצרות הטראומה ועל שימורה.[9] מטפלים פמיניסטיים מכירים בהשפעות מבנים חברתיים על חווית הטראומה, וחוקרים השפעות אלו על מנת להבין טוב יותר את מטופליהם.[10]
באופן כללי, טיפול פמיניסטי מתנגד לשימוש באבחנות, אלא אם בכוחה של האבחנה לסייע בהנגשת טיפול נפשי למטופל.[11] השאיפה היא לשנות את ההסתכלות הפתולוגית על הסימפטומים של הטראומה, ולמסגרם מחדש כאסטרטגיות התמודדות והישרדות.
בטיפול פמיניסטי מוכוון טראומה, המטופלים נתפסים כמומחים לחייהם והטיפול מאתגר את יחסי הכוח המובנים בין מטפל למטופל, תוך כינון מערכת יחסים שוויונית.[12][13] טיפול פמיניסטי אינו מגדיר יצירת מציאות נטולת סימפטומים עבור המטופל כהצלחה, אלא שואף לסייע לשורדי טראומה ליצור נרטיב נטול אשמה עצמית של הטראומה, ולהוביל לתחושת העצמה.[14]
שירותים מוכוונים טראומה
על פי הגישה של טיפול מוכוון טראומה, גישות הטיפול המסורתיות הנהוגות במערכות בריאות הנפש והרווחה עשויות לגרום לרה-טראומטיזציה בקרב השורדים, בעקבות שחזור היחסים הראשוניים המתעללים. בגישות המסורתיות למטפל יש מעמד וכוח עדיפים, והמטופל מקבל עליו את היחסים הלא שוויוניים.[5] גישות אלה ברובן נוקשות וסמכותניות, ומתמקדות בבעיות ובסימפטומים, מה שעלול להחמיר את מצבם של המטופלים. בעקבות ההכרה בכך שלרוב המטופלים במסגרות השונות של בריאות הנפש והרווחה יש היסטוריה של טראומות מורכבות, טענתם של המחזיקים בגישה זו היא כי קיים צורך בהפיכת שירותי הטיפול לשירותים מוכווני טראומה.
שירות מוכוון טראומה מתאים את עצמו לכך שכל אינטראקציה במקום תהיה מיטיבה ומרפאת ולא תשחזר את הטראומה. לכן, כל נשות הצוות וביניהן מזכירות, פקידות, מדריכות וכו' עוברות הכשרה בנושא טראומה מורכבת, תוך שאיפה להבנה של השפעתה על המטופלים ובניית סביבה טיפולית מיטיבה. השירות מספק למטופלים מקום מוגן ובטוח, הנותן מענה לצרכיהם המיוחדים ולהתמודדות עם הקשיים האופייניים בבואם לקבל סיוע.[2]
שירותים מוכווני טראומה בישראל
ישראל נמצאת בשלבים הראשונים בהפיכת שירותים למוכווני טראומה. מסגרות שונות נמצאות בתהליך של הטמעת הנושא במהלכו הצוותים עוברים הכשרות על כך, ולכן אינן מגדירות עצמן עדיין כמסגרות מוכוונות טראומה. מספר שירותים במשרד הרווחה החלו בתהליך כגון שרות שיקום נוער, שרות התמכרויות ועוד. בישראל קיימות מספר מסגרות המגדירות עצמן כמיועדות לאנשים עם טראומה מורכבת, ביניהן "מרכז מעיין"[15] ו"לטם",[16] שהן מסגרות טיפוליות למתמודדים עם השלכות של טראומה מינית. מסגרת נוספת היא "עלות השחר", המיועדת לנשים עם טראומה מורכבת ופועלת באשדוד ובמרכז.[17] הגוף המרכזי בישראל העוסק בטראומה בילדים הוא "מכון חרוב", החוקר ומעביר הכשרות בנושא.[18]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Elizabeth Reeves, A Synthesis of the Literature on Trauma-Informed Care, Issues in Mental Health Nursing 36, 2015-09-02, עמ' 698–709 doi: 10.3109/01612840.2015.1025319
- ^ 1 2 3 ענת גור, פוסט טראומה מורכבת ודרכי טיפול, באתר חכמת נשים, 23.04.2018
- ^ Judith Lewis Herman, Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma, Journal of Traumatic Stress 5, 1992-07, עמ' 377–391 doi: 10.1002/jts.2490050305
- ^ Van der Kolk, B. A., Courtois, C. A., & Ford, J. D. (ע), Afterword, Treating complex traumatic stress disorders., New York & London: The Guilford Press, 2009, עמ' 455-466
- ^ 1 2 ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, עם עובד, 1992
- ^ .Wilson, C., Pence, D., & Conradi, L., Trauma-Informed Care, Encyclopedia of Social Work, 04.11.2013
- ^ What is Trauma-Informed Care?, Buffalo Center For Social Research
- ^ U.S. Department of Health and Human Services, Substance Abuse and Mental Health Services Administration, SAMHSA’s concept of trauma and guidance for a trauma-informed approach, 2014
- ^ Kathy M. Evans, Elizabeth A. Kincade, Aretha F. Marbley, Susan R. Seem, Feminism and Feminist Therapy: Lessons From the Past and Hopes for the Future, Journal of Counseling & Development 83, 2005-07, עמ' 269–277 doi: 10.1002/j.1556-6678.2005.tb00342.x
- ^ Richmond, K., Burnes, T. R., Singh, A. A., & Ferrara, M., A. Singh & l. m. dickey (ע), Assessment and treatment of trauma with TGNC clients: A feminist approach., Affirmative counseling and psychological practice with transgender and gender nonconforming clients, American Psychological Association, 2017, עמ' 191-212
- ^ Jacqueline N. Cohen, Using feminist, emotion-focused, and developmental approaches to enhance cognitive-behavioral therapies for posttraumatic stress disorder related to childhood sexual abuse, Psychotherapy (Chicago, Ill.) 45, 2008-06, עמ' 227–246 doi: 10.1037/0033-3204.45.2.227
- ^ Mary R. Harvey, Towards an Ecological Understanding of Resilience in Trauma Survivors, Journal of Aggression, Maltreatment & Trauma 14, 2007-03-09, עמ' 9–32 doi: 10.1300/J146v14n01_02
- ^ Anne L Israeli, Darcy A Santor, Reviewing effective components of feminist therapy, Counselling Psychology Quarterly 13, 2000-09-01, עמ' 233–247 doi: 10.1080/095150700300091820
- ^ Kate Richmond, Elizabeth Geiger, Carly Reed, The Personal is Political: A Feminist and Trauma-Informed Therapeutic Approach to Working With a Survivor of Sexual Assault, Clinical Case Studies 12, 2013-12, עמ' 443–456 doi: 10.1177/1534650113500563
- ^ סיוע במצבי משבר, באתר עיריית תל-אביב-יפו
- ^ לטם - מרכז לטיפול בטראומה מינית | איכילוב, באתר לטם - מרכז לטיפול בטראומה מינית
- ^ דיור מוגן- עלות השחר, התמודדות עם טראומה מורכבת, באתר | שלו שיקום וטיפול
- ^ עמוד הבית, באתר מכון חרוב
