טדאוש בור-קומורובסקי

טדאוש בור-קומורובסקי
Tadeusz Komorowski

לידה	1 ביוני 1895 חורובריב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	24 באוגוסט 1966 (בגיל 71) Buckley, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי פובונזקי
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית, הרפובליקה הפולנית השנייה, הממלכה המאוחדת
השכלה	הפוליטכני של לבוב האקדמיה הצבאית הטרזיאנית
השתייכות	cavalry of Second Polish Republic
תקופת הפעילות	מ-1910
דרגה	קולונל, בריגדיר גנרל, גנרל דיוויזיה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה המלחמה הפולנית-סובייטית מלחמת פולין-אוקראינה מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (1995) קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה (11 בנובמבר 1936) צלב הכסף של ההצטיינות (1925) צלב ארמייה קריובה (1 באוגוסט 1966) מפקד בלגיון ההצטיינות (1984) צלב הכסף של וירטוטי מיליטארי (1921) צלב ההצטיינות המוזהב (16 במרץ 1934) צלב הזהב של וירטוטי מיליטארי (1944) מפקד הצלב בווירטוטי מיליטארי (1947) מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה Army Medal for War 1939-45 הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה צלב הגבורה מדליית המלחמה 1918–1921 צלב האבירים של וירטוטי מיליטארי עשור להשבת עצמאות פולין Gold Cross of Merit with Swords מדליית הכסף של ההצטיינות הצבאית מדליית הברונזה של ההצטיינות הצבאית

גנרל הרוזן טדאוש קומורובסקי (בפולנית: Tadeusz Komorowski;‏ 1 ביוני 1895 – 24 באוגוסט 1966), ידוע אף בכינויו המלחמתי "בוּר-קומורובסקי". מנהיג צבאי פולני, מפקדו של "צבא המולדת" (ארמייה קריובה) במהלך מרד ורשה, בשנת 1944. נולד בכפר חורובריב (פו'), שהיה אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית.^[1]

קריירה צבאית מוקדמת

במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא האוסטרו הונגרי בחזיתות הרוסית והאיטלקית. לאחר המלחמה הצטרף אל הצבא הפולני, והפך למפקד בית הספר לפרשים של הצבא הפולני.

פעילות במלחמת העולם השנייה

הקמת "ארמייה קריובה"

ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית אל פולין, במהלך שהחל את מלחמת העולם השנייה. לאחר תבוסת הצבא הפולני היה קומורובסקי ממארגני המחתרת הפולנית באזור קרקוב, תחת הכינוי "בוּר" (Bór). ביולי 1941 הפך לסגן מפקד "ארמייה קריובה" (צבא המולדת), הזרוע הצבאית של הממשלה הפולנית הגולה על אדמת פולין, ובמרץ 1943 הפך למפקדה בדרגת בריגדיר גנרל (מקביל לדרגת תת-אלוף בצה"ל).

"מרד ורשה"

בשנת 1944 שהה כבר הצבא האדום על אדמת פולין. בשנה שקדמה לה חשף הצבא הגרמני את טבח יער קאטין בו נרצחו 22,000 קצינים ואזרחים פולנים בידי הנ.ק.ו.ד. בשנת 1940. גילוי הטבח לצד מחלוקות על גבולות פולין העתידית הביאו לניתוק הקשרים בין הממשלה הפולנית הגולה ובין ברית המועצות. עם מותו של ולדיסלב שיקורסקי, ראש הממשלה הפולנית הגולה, בתאונת מטוס ביולי 1944, חל פיחות בכוחה של הממשלה, ונעשו ניסיונות להקים לה ממשלה מתחרה על אדמת ברית המועצות, ולאחר כיבוש מזרח פולין, בלובלין תחת השם "הוועד הפולני לשחרור לאומי". "צבא המולדת" בפיקודו של בור-קומורובסקי, היה כפוף למרות ממשלת פולין הגולה בלונדון. התקרבות יחידות החלוץ של הצבא האדום לנהר הוויסלה בסמוך לוורשה, חייבה פעולה מהירה. היה ברור כי אם ברצון הלאומנים הפולנים שהיוו את אנשי הממשלה הגולה ואנשי "צבא המולדת" להשפיע על עתידה של פולין, ולמנוע השתלטות קומוניסטית על ארצם ואובדן חבליה המזרחיים לטובת ברית המועצות, עדיף שיהיו אלו אנשי צבא המולדת אשר יגרשו את הנאצים מוורשה, ולא אנשיו של קונסטנטין רוקוסובסקי, מפקד "החזית הבלארוסית הראשונה" של הצבא האדום.

בעוד הצבא האדום מתקדם לעבר ורשה, קיבל קומורובסקי הוראות מן הממשלה הפולנית הגולה בלונדון להתכונן למרידה מזוינת נגד הנאצים. מרד ורשה החל ב-1 באוגוסט 1944, עת פרסם קומורובסקי כרוז הקורא לאנשי צבא המולדת בוורשה לקום נגד הכובש הגרמני. בתחילת הלוחמה היו כוחות החלוץ הסובייטיים במרחק כעשרים קילומטר מן העיר המתקוממת. סטלין תיאר את המרידה כ"הרפתקת ורשה" שנפתחה על ידי "פושעים תאבי שלטון", ומנע מן הבריטים להגיש למורדים סיוע אווירי. הגרמנים הפעילו כוחות גדולים של הוואפן אס אס וכוחות סדירים, ותחת פיקודו של פושע המלחמה הנאצי אריך פון דם באך-צלבסקי דיכאו את המרידה באופן ברוטאלי, בעוד הרוסים עומדים מנגד.

בשלבי הסיום של המרד, משנראה היה כי ההתקוממות דוכאה, ניסו יחידות מהארמייה הפולנית הראשונה (שהייתה תחת פיקוד החזית של רוקוסובסקי) לחצות את נהר הוויסלה, במאמץ לחבור לכוחות המורדים בגדה השמאלית של הנהר. אך ניסיון הצליחה נכשל, והכוחות התוקפים ספגו אבדות כבדות ונאלצו לפנות את ראש הגשר שכבשו, בטרם הביאו תועלת משמעותית לאנשי "צבא המולדת".

לאחר כחודשיים של לחימה אכזרית מבית לבית, נאלץ קומורובסקי להודיע על כניעה ב-2 באוקטובר 1944, בתנאי שגרמניה תתייחס לאנשיו כשבויי מלחמה. להפתעת הכול הסכים לכך הגנרל באך-צלבסקי, שכפי הנראה הבין כי ימיו של "הרייך השלישי" ספורים, וכי בעתיד הקרוב יצטרך לתת את הדין על מעשיו עד עתה.

סוף המלחמה

לאחר כניעת שרידי "צבא המולדת" אבדה השפעתה של הממשלה הפולנית הגולה על ענייני פולין, ולאחר השלמת כיבושה של פולין על ידי הרוסים, בשנת 1945 לא היה לממשלה הגולה כוח צבאי על אדמת פולין, ואף לא עוצמה מדינית. גורלה של פולין נקבע מעתה בשיחות בין צ'רצ'יל, סטלין ופרנקלין דלאנו רוזוולט, בהן לא השתתפו נציגי פולין. בוועידת יאלטה ובוועידת פוטסדאם, הוסכם על קריעת חלקיה המזרחיים של פולין מעליה, ולמעשה על השלטת ממשלת בובות קומוניסטית על המדינה.

בור-קומורובסקי עצמו נפל בשבי הגרמנים ונשלח אל "טירת קולדיץ", שם נמצא על ידי בעלות הברית בסוף המלחמה.

שארית ימיו

הוא בילה את שארית ימיו בלונדון שם מילא תפקיד פעיל בחוגי הגולים והפליטים הפולנים שמצאו מפלט בבירת בריטניה. בין 1947 ל-1949 שירת כראש הממשלה הפולנית הגולה אף שלזו לא הייתה עוד הכרה בינלאומית כלשהי ברוב ארצות המערב, או כוחות צבא שעמדו לפיקודה. בשנת 1951 פרסם את זכרונותיו בשם "הצבא הסודי". הוא מת בלונדון בגיל 71. אפרו נקבר ב-1994 בבית הקברות הצבאי פובונזקי בוורשה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טדאוש בור-קומורובסקי בוויקישיתוף

• טדאוש בור-קומורובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. Tadeusz Bór-Komorowski (13 ביולי 2011). The Secret Army: The Memoirs of General Bor-Komorowski. Frontline Books. p. xiii. ISBN 9781473819627.