חצאית האבל (hobble) היא חצאית באורך מידי שהמאפיין הבולט שלה הוא היצרות מתחת לברכיים. החצאית הייתה באופנה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. פירוש השם האבל הגיע מהביטוי לרסן סוסים.
חצאיות דומות הופיעו לראשונה בספרות ב-1880 אך המושג חצאית האבל הופיע רק ב-1910–1913, אז התפתחות סגנון החצאיות הפכה אותן לצרות יותר ויותר, מתוך מטרה להבליט את מבנה האגן והחמוקיים של האישה. מעצב האופנה הפריזאי פול פוארה נחשב כמעצב חצאית האבל.
מאחר שהחצאית צרה מתחת לגובה הברכיים היא מנעה מהאישה לפסוע בצעדים גדולים ולכן בתחילת המאה נקרעה פעמים רבות כאשר האישה לא הקפידה על צעדים קטנים מספיק. כדי לפתור בעיה זו נהגו נשים לפעמים לקשור את רגליהן ברצועת עור שתמנע מהן לפסוע פסיעה גדולה מדי. עיצוב שהופיע מאוחר יותר פתר את הבעיה על ידי יצירת שסע המאפשר גמישות תנועה טובה יותר ופחות לחץ על הבד. חצאיות צרות וארוכות הופיעו במגוון צורות לאורך המאה והיו נהוגות בעיקר כלבוש ערב מכובד או אירועים יוקרתיים כדוגמת האוסקר.
ההיסטוריה המודרנית
חצאיות האבל הופיעו שוב במהלך המאה ה-20 בצורות שונות, במיוחד בתחום שמלות ערב. החצאיות גם היוו השראה לחצאיות קשירה באופנת פטיש, והיו לעיתים קרובות עשויות מעור, PVC, או לטקס. חצאיות האבל עדיין קיימות היום בסגנון אופנה גותית ובקהילות BDSM .
מגמת אופנה עכשווית הדומה לחצאית האבל היא "שמלת בת הים" המכונה כך בגלל הדמיון לזנב של דג.
גלריה
גלויה סאטירית בה נראית אישה לובשת חצאית האבל עם חגורה על רגלייה שמונעת ממנה ללכת
חצאית עיפרון ארוכה נחשבת כגרסה מודרנית של חצאית האבל הישנה
