חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה (ברוסית: Ракетные войска стратегического назначения России) הוא זרוע בכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית שהוקמה ב-17 בדצמבר1959 כחיל הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות. החיל מחזיק בכל הטילים הבין-יבשתיים והטילים הבליסטיים של רוסיה, כולל ראשי קרב גרעיניים. החיל נחשב לחלק מכוחות היבשה, אך הוא חיל עצמאי כמעט הנמצא תמיד במוכנות קרב, בשל רגישות תפקידו: אחזקת הטילים הגרעיניים של רוסיה.
המטה הכללי של החיל נמצא בעיירה ולאסיחה במחוז מוסקבה, ידוע גם בשם אודינוצובו-10 ונושא את השם הרשמי העיר הצבאית הסגורה מס' 22/1.
הטילים לטווח ארוך והטילים הבליסטיים הראשונים ברוסיה פותחו ונכנסו לשירות מבצעי ב-15 באוגוסט1946, כאשר הוקמה בריגדת ההנדסה המיוחדת מס' 72, בשיתוף עם מדענים גרמנים שנחטפו מגרמניה הנאצית, בשלבי סיום הלחימה. הבריגדה שתחילה הוקמה בשטח גרמניה הועברה כעבור שנה לבסיס סגור בקפוסטין יאר. במהלך השנים הוקמו יחידות נוספות. עד לשנת 1955 היחידות היו מצוידות בטילים מסוג R-1 ו-R-2 היו חלק של חיל התותחנים הרוסי. במרץ 1955 הוגדר תפקיד חדש - סגן שר הביטחון להנדסת טילים וחימוש מיוחד. לתפקיד זה מונה מיטרופן נדלין. במהלך מחצית השנייה של שנות ה-50 יחידות צוידו בטילים נוספים. ב-17 בדצמבר1959 הוכרז על הקמת חיל חדש ומפקדו הראשון היה מיטרופן נדלין.
בשנת 1962 העברת טילים של החיל לקובה הייתה סיבה למשבר הטילים. בשנים 1965–1972 החיל צויד בטילים מהדור השני שמסוגלים לשאת מספר יחידות חימוש. בשנים 1973–1985 החיל צויד בטילים מהדור השלישי המסוגלים לעבור מערכות נגד טילים מתקדמות. כו כן פותחו מערכות ניידות. בשנים 1985–1992 החיל צויד במערכות מהדור הרביעי. כמו כן בוצע פינוי המערכות משטח אוקראינה, קזחסטן ובלארוס.
החל משנת 1996 החל שימוש מבצעי של מערכות טילים מהדור החמישי. בהתאם להסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני בנחתם בשנת 1987 החלק מהטילים לטווח בינוני שהיו ברשות החייל פורקו. הסכמי על הגבלת הנשק שנחתמו עם ארצות הברית בשנים 1991 ו-1993 צמצמו באופן משמעותי את מספר הטילים לטווח ארוך שברשות בחיל.
.svg)
