חיים ליפשיץ (1892, קריבי ריה, אוקראינה – 13 בינואר 1958, חיפה, ישראל) היה צייר בסגנון משולב, קלאסי ובעיקר אימפרסיוניסטי. היה מורה לציור, ועבד בתור צייר משנות ה-20 של המאה ה-20 עד שנות ה-50 בישראל, ותיעד את נופיה ואת האנשים שחיו בה.
ביוגרפיה
נולד ב־1892 בעיר קריבוי רוג (כיום קריבי ריה) באוקראינה למוסיה והלל ליפשיץ שהיה נפח אומן. בילדותו למד בחיידר, ועם המעבר לתיכון נחשף לאמנות והוקסם ממנה. למד ציור ואמנות באוניברסיטת קייב ולאחר מכן עבר להתגורר בעיר אודסה, שם למד באקדמיה לאמנות. בעקבות המהפכה הקומונסטית הוא הגיע לטורקיה דרך הים השחור, ומשם הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1920.
ליפשיץ התגורר בתל אביב ושם הוא המשיך לצייר עד שנת 1937. במהלך שנים אלה (בשנות ה-20 ושנות ה-30) הוא התחבר עם אנשי אמנות ורוח בתל אביב, כמו חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי, כאשר המכנה המשותף ביניהם, מלבד האמנות, הוא החיבור לעיר אודסה באוקראינה.
ליפשיץ צייר את ביאליק ורבניצקי כותבים ביחד את ספר האגדה, הוא צייר דיוקן של טשרניחובסקי, וצייר את ש"י עגנון בזמן תפילה. בשנות ה-20 הוא צייר את "ציור מותו של יוסף טרומפלדור", מפרסם ספר בשם "איוב : ... JOB" עם קובץ של 25 ציורים על ספר איוב, ופרסם ספר עם ציורים של נופי ישראל בשם: "ארץ ישראל - קובץ תמונות". בשנות ה-30 הוא פרסם ספר בשם "תהילים בתמונות" הכולל קובץ של 20 ציורים. בשנת 1937 הוא פרסם ספר בשני חלקים בשם "מדריך בציור פדגוגי: הדרכה על ידי מכתבים" ולאחר מכן הוא נסע לקהיר והשתתף, בהזמנתו של המלך פארוק, כיועץ וצייר בהקמת המוזיאון המודרני המצרי הראשון.
בשנות ה-40 הוא עבר לגור בגבעת המורה, לימד ציור במקומות שונים בעמק יזרעאל. באותה תקופה הוא כתב שלושה ספרי לימוד לציור בכתב ידו ושכפל אותם. בשנת 1943 הוא פרסם את הספר "הוראת הציור בכיתות היסוד" בהוצאת גבעת המורה: כפר ילדים.
בשנת 1948 הוא עבר לחיפה והתגורר על הכרמל. בשנת 1957 הוא חלה במחלה קשה, ונפטר בשנת 1958 בגיל 66, נטמן בבית עלמין חוף הכרמל[1].
מיצירותיו המוכרות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
