חיים יששכר נולד בעיירהאיזא ליד חוסט, לאביו רבי בנימין צבי, ולאמו חיי שרה,[3] עוד בילדותו הוכר כעילוי והיה נקרא "העילוי מאיזא", למד אצל רבו המובהקמשה גרינוולד והיה תלמידו המובהק.
הוא היה גאון הביבליוגרפיה העברית, כי לא היה כמעט ספר שלא ידעו מבפנים ומבחוץ ולא היה מחבר שלא ידע שלשלת משפחתו, תולדותיו וכו'. רבים נהנו ממנו בעצה ובתושיה. הוא שימש תחילה דיין בכפר קטן במארמארוש, פטרובה, אך ה"דיינות" לא השביעה נפש שוקקה לתורה ולחכמה בכפר קטן ועבר למונקאטש. שם פתחה אשתו חנות־מכולת והוא שם לילות כימים על התורה.
— בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 73
פרסם מאמרים רבים בכתבי עת תורניים ובהם, תל תלפיות, וילקט יוסף, תורה מציון, המאסף, שערי תורה, נטעי בחורים ועוד.
בנו יחידו ר' יעקב נולד במונקאטש, היה ראש ישיבה שם במקום אביו, נספה במחנה אושוויץ-בירקנאו בקיץ תש"ד.[4]
כתביו
חיבר הרבה ספרים שנשארו בכתב יד. מלבד ספריו, נדפסו חידושי תורה רבים שלו בספרי בני דורו, במיוחד בספר "שדי חמד". נהג להשתתף בכתיבת הקדמות ואילנות יוחסין בהרבה מספרי בני זמנו, ואף נטל חלק בעריכת הספרים.
