השיר דורג במקום ה־78 ברשימת "500 השירים הישראלים הגדולים בכל הזמנים" שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות" ב־2009[9]. השיר נכלל גם ברשימת "1001 השירים הישראליים האהובים בכל הזמנים" שהרכיבו מוזיקאים ואנשי תעשייה בכירים ב־2015 לכבוד יום העצמאות[14][15].
רקע, השראה ויצירה
חרף הצלחתו של אלבום הבכורה של הלהקה, "רשת פרפרים", חברי הלהקה היו מאוד לא מרוצים. הם ראו אותו כ"חלבי", לא מספיק "קוּלי". הגיטריסט אמיר צורף, שהרגיש שהעבודה אינה מספיק טובה, עזב. החברים שנשארו שאפו לעשות משהו "אמיתי" ו"נכון". מבחינת סאונד, הם נשאו את עיניהם לסאונד כדוגמת הסאונד של הלהקות "הסטון רוזס", "Happy Mondays" (אנ') ולהקת "לאב", וגם של להקות ישראליות כמו "כרמלה גרוס ואגנר". בחיפוש אחר מחליף לצורף, המפיק דני רכט הפגיש אותם עם הבסיסטמרק לזר, שהצטרף ללהקה[א]. בן יצחק עבר לעמדת הגיטרה המובילה. בן יצחק ולזר התחילו לחפש את הסאונד המתאים, ולאחר עבודה התחילו "לקבל את הצבע"[16][17].
ב־1994 חברי הלהקה כבר גרו בתל אביב. ברקע התרחש הגל הראשון של פיגועי ההתאבדות בישראל. במיוחד השפיע הפיגוע בקו 5, שלולאי שמע את הפיצוץ שלו וביקר באתר התרחשותו זמן קצר אחר כך – ”הפחד הזה חלחל, והיום, בהסתכלות לאחור, אני רואה את זה בטקסטים”, סיפר. אירועים נוספים שהתרחשו היו כישלון הפעולה לשחרור נחשון וקסמן ורצח רבין – כל אלה גרמו לאווירת מועקה דחוסה בישראל, והיו גורמים שהשפיעו גם הם על היצירה[16][17].
תהליך היצירה
רגע אישי נתן ללולאי השראה. חמותו חלתה במחלה סופנית, דבר שגרם לאווירה קשה בבית. הוא ישב עם הגיטרה תוך שהוא חושב על "משהו צרפתי": "L'été indien" (אנ') של ז'ו דסאן, ובהשראתו הוא ניגן עד שהגיע לגרעין הראשוני של לחן השיר. ”יצא לי מן... שארל אזנבור כזה”, סיפר. הוא הרגיש ש"יש פה משהו" ונתן את החומר לבן ברוך וללזר, שהתלהבו שניהם. ”הייתה לי צמרמורת בכל הגוף [...] הייתי... וואו! ואמרתי לו: "תקשיב, זה החומר הכי טוב שכתבתם ever"”, סיפר לזר. בן יצחק ניסה לפתח את הלחן הראשוני שנתן לו לולאי. לבסוף, במהלך חזרה, הוא הגיע לפתיחה המוכרת של השיר. הם המשיכו לעבוד על הלחן, עיצבו גם את הפזמון, אך עדיין נותרו ללא מילים. הם שאפו למצוא משהו שיש בו "כמיהה". בן יצחק הציע ”לא יכול לשכוח את הרגע בו רציתי”, ומשם זה התפתח, בכתיבה אינטואיטיבית, למעין סיפור מסע חיים של אדם[16].
בסוף 1994 החומרים לאלבום כבר היו מגובשים. הם הגיעו לטכנאי הקול גדי פוגטש, שעבד באולפני טריטון. הוא הציע להם להקליט בחינם בשעות הלא פעילות של האולפן. הם עברו לאולפן B, הקטן מבין שני האולפנים שב"טריטון", כדי לקבל צליל יותר "קשוח" ו"אנלוגי". שירים ומוזיקאים מסוימים שימשו להם דוגמה לסאונד הרצוי, בהם "How Does It Feel to Feel" של להקת "The Creation" (אנ') ו־"A House Is Not a Motel" (אנ') של "לאב" וחומרים של ג'ימי הנדריקס. החומרים שהקליטו מצאו חן בעיני חיים שמש, סמנכ"ל "הד ארצי", וכך האלבום יצא לאור בחברה[16].
שלב המיקס
לולאי סיפר על שלב המיקס של השיר: ”מקססנו אותו בעמידה ליד הקונסולה, כשכל אחד אחראי על שלושה–ארבעה ערוצים, מקססנו ידנית, לא באוטו מיישן[ב] כמו שעושים היום. ואז היינו מורידים בבת אחת את כל הפיידרים[ג] ומדווחים תנועה או אומרים כל מיני סיפורים כי חשבנו שככה יתייחסו לזה ברדיו. אם אי פעם ישמיעו אז יפיידו את זה כי הסוף כל כך עצבני ומתפרץ”[17].
רשמים והשראה
חברי הלהקה ציינו שהסרט "חור בלבנה" מוזכר תכופות בהקשר לשיר, אך לא אישרו שתוכן הסרט שימש לשיר כהשראה. הם אף בידלו באופן מפורש את השיר מן הסרט. ”אצלנו זה היה מן חור שנפער [...] תחושת האבדון, תחושת הפחד הזאת [בהקשר לפיגועים], [...] חנק”[16].
לולאי סיפר:
זה שיר כבד, הוא מתחיל ככה, הוא בדרך למטה מהתחלה. חיפשנו שילוב של כאב חזק וייאוש מול תקווה ואמונה והצלה שתגיע, מאיפה יגיע מישהו להציל אותי מהקצה שהגעתי אליו. ככה אנשים היו אומרים לנו כשבאים אחרי ההופעות. לפני שבוע פגשתי מישהו בכיסא גלגלים שנראה לי פצוע ממלחמה, והוא דיבר אתי על "חור בלבנה" ועל "כל כיוון" ועל מה שהם עשו לו ואיך שהם החזיקו אותו. וזה הכי משמעותי מבחינתי".
חברי הלהקה ציינו שהשיר אהוב במיוחד על הקהל בהופעות[16].
ביקורת וקבלה
נינט טייב כתבה על השיר: ”אם אני צריכה לבחור שיר אחד מתוך האלבום (וזה קשה) הרי זה "חור בלבנה". לא משנה כמה פעמים אקשיב לשיר הזה, כל פעם מחדש אצטמרר. שיר אלמותי הוא החותם הכי מרגש להשאיר על פני האדמה, ולרוקפור יש בשפע”. באתר וואלה! השיר תואר כ"קלאסיקה", וכ”אחד השירים היפים ביותר” מתוך ”אלבום המופת”. אושיק לוי סיפר: ”כבר כשפגשתי את השיר הזה חשבתי שהוא מגניב לאללה. אהבתי את הקיצוניות שיש בשיר”[18][19]. ארז רוסו תיאר את השיר כ"פייבוריט" שלו מהאלבום[20].
תומר כהן ממגזין "קולומבוס" ציטט את השיר וכתב שהוא גרם לו להתאהב במוזיקה ישראלית[21].
השיר נכלל ברשימת "1001 השירים הישראליים האהובים בכל הזמנים" שהרכיבו מוזיקאים ואנשי תעשייה בכירים ב־2015 לכבוד יום העצמאות[22][23].
גרסאות כיסוי
אושיק לוי הקליט לשיר גרסת כיסוי לאלבום גרסאות הכיסוי שהוציא ב־2010 "קול וחומר"[24]. עדי-קשת כהן הקליטה את השיר עבור כאן 88 לרגל 25 שנים לצאת האלבום. השיר יצא בשיתוף עם תוכנית "סינתיסייזר סשנז" (למוזיקאי אינדי) שבה השתתפה[8][25]. להקת "בוסה" הקליטה את השיר לאלבומה[26]. דודו טסה ביצע את השיר עם הלהקה בהופעה[11], וכך עשתה גם נינט טייב[12][13]. ארנון נאור ("Sun Tailor") הקליט את השיר ב־2013 במסגרת "פרויקט קאברים של רוקפור", שבו אמני אינדי־רוק ישראלים ביצעו גרסאות כיסוי לשירי האלבום "האיש שראה הכל"[9].
השיר בביצוע ארקדי דוכין ונופר סלמאן ובעיבודו של דוכין נכלל בחלק השלישי של פרויקט "צו השעה", שיצא ב־22 בדצמבר 2022. יוצרי השירים נתבקשו לכתוב על השירים שנבחרו. ברוך בן יצחק כתב:
בתהליך יצירת האלבום "האיש שראה הכל", כתבנו עשרות שירים. הרבה מהם מצאו את דרכם לסל המיחזור. כבר באקורדים הראשונים של "חור בלבנה" הרגשנו שיש לנו התחלה של משהו מעניין, שנבנה לכדי לחן שלם יחסית מהר. המילים והלחן נולדו מתוך האווירה המאוד קודרת ששררה בארץ באותה תקופה. במשך 25 שנה מכתיבתו ועד היום, קיבלנו מאנשים רבים תגובות מגוונות לגבי השפעתו של השיר עליהם. המשותף לכולם הוא התקווה, התמיכה והכוח שהשיר העניק להם. בתקופה זו של סכנה ושל חוסר וודאות, הכמיהה לאותו מלאך רלוונטית ונכונה מתמיד.
.svg){kind=icon}
