חואן קרלוס נבארו פייחו (מקטלאנית: Juan Carlos Navarro Feijoo; נולד ב-13 ביוני 1980 בברצלונה, קטלוניה, ספרד) הידוע בכינויו "לה בומבה" (La Bomba - הפצצה) הוא כדורסלן עבר ספרדי, ששיחק בתפקיד הקלע.
מהלך הקריירה
ברצלונה (1997 - 2007)
נבארו החל את הקריירה בברצלונה, ואת הופעת הבכורה בליגה הספרדית ערך ב-נובמבר 1997, בגיל 17. הוא הוזמן לשחק בנייקי הופ סאמיט, משחק אולסטאר לצעירים (הממומן על ידי נייקי) בו בדרך כלל צופים מגלי כישרונות מקבוצות ברחבי העולם, אך החליט להישאר באירופה ולשחק עבור קבוצתו. מאותה סיבה גם החמיץ נבארו את זכיית הנבחרת הספרדית בטורניר AST במנהיים ב-1998.
ב-2003, עם רכישתם של דיאן בודירוגה וגרגור פוצ'קה, זכו נבארו וברצלונה בכל המפעלים בהם השתתפו באותה עונה: אליפות הליגה הספרדית, גביע המלך וביורוליג (זכייתו הראשונה של המועדון בטורניר).
נבארו זכה, יחד עם ברצלונה, בעוד 7 אליפויות (1999, 2001, 2004, 2009, 2010, 2012 ו-2014) ו-5 גביעים (2001, 2003, 2007, 2010 ו־2011), בנוסף לזכייה בגביע קוראץ' ב-1999 ובסופרקאפ הספרדי ב-2007. ב-2006 נבחר נבארו ל-MVP של הליגה הספרדית.
ממפיס גריזליס (2007 - 2008)
בעונת 2001, בה שיחק לצד שחקנים כמו פאו גאסול, אלכסנדר ג'ורג'ביץ' ושארונאס יאסיקביצ'יוס בברצלונה השתפר נבארו רבות והוא סומן כמועמד להיבחר בסיבוב הראשון של הדראפט, אך בעונת 2001–2002 בעקבות פציעות רבות הייתה עונתו של נבארו בינונית. למרות זאת וושינגטון ויזארדס בחרה בנבארו במקום ב-40 של דראפט 2002, ונבארו מצידו החליט להישאר בברצלונה. בתחילת אוגוסט 2007 העבירו הוויזארדס את נבארו לממפיס גריזליס בתמורה לבחירת דראפט עתידית, ונבארו זכה להתאחד מחדש עם בן ארצו, פאו גאסול.
בעונתו הראשונה ב-NBA, למרות ספקות לגבי יכולתו לשחק ברמות אלו, הוכיח נבארו את כישוריו והפגין יכולת טובה, ועמד על 36.1% בזריקות משלוש. ב-2007–2008 נבחר נבארו לחמישייה השנייה של הרוקי'ס, ועמד באותה עונה על ממוצע של 10.9 נק' למשחק.
ברצלונה (2008 - 2018)
ביוני 2008 חזר נבארו לקבוצת נעוריו, כשחתם על חוזה בברצלונה ל-5 שנים בשווי 12.5 מיליון אירו.
ב-24 בנובמבר 2011 קלע נבארו 14 נקודות נגד אולימפיה ליובליאנה ועבר את מרכוס בראון בראש רשימת קלעי כל הזמנים ביורוליג עם 2,716 נקודות.[1]
ב-17 באוגוסט 2018 פרש נבארו ממשחק פעיל בגיל 38, והצטרף להנהלת ברצלונה.
בנבחרת ספרד
בקיץ 1998 זכה נבארו עם נבחרת הנוער של ספרד באליפות אירופה עד גיל 18, יחד עם פאו גאסול וראול לופס, בסגל שזכה לכינוי "דור הזהב" של ספרד, וניצח אף את נבחרת הנוער של ארצות הברית באליפות העולם עד גיל 19 ב-1999. נבארו נבחר ל-MVP של משחק הגמר ולחמישיית הטורניר.
נבארו שיחק עם נבחרת ספרד בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת סידני 2000 ובאליפות אירופה 2001, שם הצטיין בשורות הספרדים כשניצח שני משחקים עם סל בשנייה האחרונה, וקלע 27 נק' במשחק על המקום השלישי מול נבחרת גרמניה. נבארו גם היה שותף לזכיית נבחרתו במדליית הכסף באליפות אירופה 2003 בשוודיה.
באולימפיאדת אתונה ב-2004 נבארו היה בינוני (אף על פי שקלע 18 נק' בהפסד לנבחרת ארצות הברית ולא הצליח להוביל את הנבחרת הספרדית, שסיימה רק במקום ה-7. באליפות אירופה ב-2005, בעקבות חסרונו של פאו גאסול, היה נבארו איש המפתח של הנבחרת הספרדית, שהגיעה למקום ה-4. נבארו קלע בטורניר 25.2 נק' למשחק, שני רק לדירק נוביצקי מגרמניה.
באוגוסט 2006 זכה נבארו עם ספרד במדליית הזהב באליפות העולם. בספטמבר 2007, נבארו הפצוע לא שיחק באליפות אירופה, בה ספרד הביתית הפסידה בגמר לנבחרת רוסיה של דייוויד בלאט. בבייג'ינג 2008 וכן בלונדון 2012 זכה נבארו עם הנבחרת הספרדית במדליית הכסף במשחקי הגמר מול הדרים טים.
סטטיסטיקות קריירה
ביורוליג
בעונה הסדירה ב-NBA
עונה
|
קבוצה
|
משחקים
|
חמישייה
|
דקות
|
אחוזים מהשדה
|
אחוזים משלוש
|
אחוזים מהקו
|
ריבאונדים
|
אסיסטים
|
חטיפות
|
חסימות
|
נקודות
|
2007/2008
|
ממפיס
|
82 |
30 |
25.8 |
0.402 |
0.361 |
0.849 |
2.6 |
2.2 |
0.6 |
0.0 |
10.9
|
קריירה
|
|
82 |
30 |
25.8 |
0.402 |
0.361 |
0.849 |
2.6 |
2.2 |
0.6 |
0.0 |
10.9
|
תארים
תארים קבוצתיים
ברצלונה
- זכייה ביורוליג: 2003, 2010
- זכייה בגביע קוראץ': 1999
- 8 אליפויות הליגה הספרדית: 1999, 2001, 2003, 2004 2009, 2011, 2012, 2014
- 5 זכיות בגביע המלך: 2001, 2003, 2007, 2010, 2011
- זכייה בסופרקאפ הספרדי: 2004, 2009, 2011, 2015
- 4 זכיות בליגה הקטלאנית: 2001, 2002, 2005, 2010
נבחרת ספרד
תארים אישיים
ברצלונה
ממפיס גריזליס
- החמישייה השנייה של הרוקי'ס: 2008
נבחרת ספרד
- MVP של אליפות אירופה: 2011
- חמישיית הטורניר: 2005, 2011
- MVP וחמישיית הטורניר של אליפות העולם עד גיל 19: 1999
קישורים חיצוניים
הערות שוליים