חד-תאיים (Unicellular organism) הוא כינוי לאורגניזם העשוי מתא יחיד (בניגוד לרב-תאיים שעשויים משני תאים או יותר המתפקדים יחדיו), כשמינים חד-תאיים נחשבים לצורות החיים העתיקות ביותר שהתפתחו לפני 3.8 מיליארד שנים. יצורים אלה יכולים להיות פרוקריוטים, ארכאונים או אאוקריוטים. קבוצות אלה הן פוליפילטיות או פרפילטיות ואינם קרובות בצורותיהם, אם כי החלו מאב קדמון אחד בעל אותו מאפיין. בין הקבוצות החד-תאיות העיקריות ישנם: חיידקים, ארכאונים, פרוטוזואים ומספר קטן של אצותושמרים.
מאפיינים
בניגוד לאורגניזמים רב תאיים, יצור חד-תאי הוא תא בודד המהווה את כל היצור, מבצע את כל פעולות החיים ואינו תלוי בתאים אחרים. אין לו התמחות ולכן יעילותו נמוכה. הוא מתקיים אך ורק בסביבה מימית. חילוף החומרים נעשה דרך קרום התא. מתרבה על ידי חלוקת התא לשניים. קצב ריבוי מהיר.
לאחרונה התגלתה מושבה של יצורים חד תאיים הפועלים ביחד. תאים אלו שייכים למין חדש הנקרא כוֹאָנוֹאֶקָה פְלֵקְסָה ממשפחת הכוֹאַנוֹפְלַגֶלַאטִים ומסוגלים לשוט ביחד ומראים התנהגות התלויה במבנה המיוחד שהם יוצרים[1].
החד-תאיים זעירים ביותר, ורק הגדולים ביותר מביניהם (כמה מינים של אמבה) נראים לעין הלא-מצוידת. מכאן השימוש בכינוי מיקרו-אורגניזמים עבור החד-תאיים, עם זאת ישנם גם מיקרו-אורגניזמים רב תאיים כגון רוב דובוני מים והנמטודות.
קיומם של יצורים חד-תאיים נתגלה עם ראשית השימוש במיקרוסקופ במאה ה-17; ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, חלוץ המיקרוסקופיה, תיאר רבים מהם. אך איש לא עמד על חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ליצורים גדולים מהם, וביניהם האדם, לפני שהציג לואי פסטר את "ההשערה החיידקית" שלו, בשנות ה-60 של המאה ה-19. פסטר היה הראשון שעמד על התפקיד המרכזי שממלאים חד-תאיים במחלות אדם ובהמה, ובתהליכים ביולוגים וביוכימיים אחרים, כמו פירוק (ריקבון) ותסיסה.
