המופע משירי שמר, כלל את המיטב שבשיריה בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נוסף לשירים המוכרים כלל המופע גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו "מר נרקיס" העוסק ברווק כרוני, "שיר ערש למקרים מיוחדים" שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, "אנשים יפים" העוסק במיופייפי החברה הגבוהה, ו"המכשפות" על עיתונות רכילאית.
בערב נכללו גם השירים "ארבעים" ("יצאתי תמיד עם יותר צעירים... ולבשתי ביקיני אחרי גיל עשרים") ו"אני מגדלת בעל" ("וכשאומר שאני גידלתי בעל, הם ישלחו אותי ישר לגן עדן"). שמר נמנעה מלכלול את שני האחרונים בלקטי הפזמונים הרבים שהוציאה במהלך השנים.
בנוסף לשיריה המוכרים של שמר ששולבו במופע, הוצגו שירים חדשים כמו "לשיר זה כמו להיות ירדן" (בביצוע של מירי אלוני), "לא אמות כי אחיה" (שהולחן על פסוקים מתוך תהילים) "בארץ להד"ם" (גם כן בביצועה של אלוני), "מר נרקיס", ו"שש עשרה"[4] שהפכו ללהיטים גדולים.
שני שירים מהמופע הגיעו למצעד השנתי תשל"ג (1973): "מר נרקיס", שדורג במקום ה־25 ו"לשיר זה כמו להיות ירדן", שדורג במקום ה-18.
אלבום
האלבום "שירי נעמי שמר" (1972, מילים ולחנים - נעמי שמר) הוקלט על ידי חברי "חבורת בימות" .
רוב שירי האלבום עובדו על ידי מתי כספי: "לשיר זה כמו להיות ירדן", "אין ויש", "חרוזי ביניים", "בארץ להד"ם", "לא אמות כי אחיה", "מר נרקיס", "אני מגדלת בעל", "ארבעים", "שני צלמי רחוב".[5]
