זיכרון דברים הוא חוזה הנפוץ בקרב הציבור כתחליף ראשוני לחוזה מסודר, ומטרתו לסכם משא ומתן ראשוני בנוגע לעסקה הנרקמת בין הצדדים. מבחינה משפטית, המושג זיכרון דברים מתאר מצב עובדתי, בו מחד הצדדים הגיעו להסכמה על פרטים מסוימים ומאידך ברור לצדדים שבהמשך יערך חוזה סופי.
לעיתים זיכרון הדברים הוא חוזה לכל דבר, אשר כפוף לדיני החוזים ומחייב את החותמים עליו ככל חוזה אחר, על פי סעיף 24 לחוק. זיכרון הדברים נכתב בדרך[דרוש מקור] כלל מצד אנשים שאינם מוסמכים כעורכי דין, ומכאן נובעת גם בעיה אפשרית בשימוש בו, שכן מצד אחד הוא מחייב, ומצד שני לעיתים קרובות אינו מסכם את העסקה המתבצעת במלואה, ומשאיר מקומות רבים לחילוקי דעות ופרשנויות שונות.
בהיות זיכרון הדברים חוזה לכל דבר, הוא נתון לפרשנות בית המשפט על פי חוק החוזים, כאשר בית המשפט מנסה לפרש את החוזה בהתאם לרצון הצדדים, כפי שנראה היה בזמן כריתת החוזה. אי קיומו של זיכרון הדברים מטופל על ידי בתי המשפט כהפרה של כל חוזה אחר, וכרוכה בפיצוי הצד הנפגע.
זיכרון דברים יכול להחתם אף בין מדינות, לדוגמה זיכרון הדברים שנחתם בין בריטניה צפון אירלנד וממשלת רפובליקת רואנדה.[1]
יש לשים לב להבדלים בין זיכרון דברים, חוזה, ומסמך כוונות. שלוש דרכים ליצירת הסכמים.[2]
שני מבחנים עיקריים עומדים בפני בית המשפט על מנת לקבוע את תקפותו של זיכרון הדברים: מבחן גמירות הדעת ומבחן המסוימות.
גמירות דעת
מבחן גמירות הדעת (intent) בודק אם בעת כתיבת החוזה הייתה הסכמה של הצדדים להתקשר בקשר חוזי מחייב. עניין החתימה אינו מקודש, שכן יכולה להיות גמירות דעת גם ללא חתימה. אך ללא ספק חתימה מהווה הוכחה לגמירות דעת. פסיקות בית המשפט נותנות קווים מנחים נוספים התורמים להחלטה בדבר גמירות דעת:
כמו כן, נקודות עקרוניות בחוק החוזים חייבות להתקיים:
- חתימה על ידי בני סמכא כשירים משפטית המייצגים את עצמם או את הגוף המשפטי שבשמו הם פועלים.
- העדר התניה המתנה את ביצוע ההסכם.[3]
מסוימות
מבחן המסוימות (specificity) קובע כי הפרטים החשובים והעקרוניים הנוגעים לחוזה צריכים להיות מצוינים בו. כך למשל, נושאים כגון תיאור נשוא החוזה, מחיר ומיקום חייבים להופיע. בית המשפט קבע בעבר כי חסרונו של תיאור הנכס (במקרקעין למשל, מדובר בכתובת מדויקת, או לחלופין מספר חלקה) הוא עילה לקביעת חוסר תקפותו של ההסכם.[4]
שימוש נבון בזיכרון דברים
על מנת לעגן את ההסכמות שנוצרות בזמן משא ומתן, ללא מתן התחייבות, יש להוסיף סעיף המסייג את ההסכמות ומתנה את ביצוע הכתובת בזיכרון הדברים בחתימה על חוזה מלא. למשל "מסמך זה מתאר את ההסכמות בין הצדדים, אך אינו מחייב אלא ישמש בסיס להסכם סופי שייחתם בעתיד". לחלופין, ניתן לקבוע מנגנון פיצוי מוסכם, למקרה שאחד הצדדים מבקש שלא לקיים את ההסכם.[5]
מקרקעין
ככל חוזה העוסק במקרקעין, גם זיכרון הדברים העוסק במקרקעין כפוף לסעיף 8 לחוק המקרקעין הדורש מסמך כתוב. החתימה על זיכרון דברים בנושא מקרקעין היא בעייתית גם מהטעם שבהיותו מחייב הוא כפוף לחובת דיווח לרשויות המס, ואי דיווח בזמן עלול לגרום להליכים משפטיים ולקנסות.
הערות שוליים
- ^ Guy S. Goodwin-Gill, Memorandum of understanding between the government of the United Kingdom of great Britain and northern Ireland and the government of the Republic of Rwanda, International Legal Materials 62, 2023-02, עמ' 166–181 doi: 10.1017/ilm.2022.36
- ^ Memoranda of Understanding and contracts. An analysis of speech acts, iris.univr.it
- ^ Robert Mrljić, Some Remarks on Soft Law and Some Specific Forms of Treaty Making, Brill Nijhoff, 2016-01-01, עמ' 840–850, ISBN 978-90-04-24562-4. (באנגלית)
- ^ Murad Alam, Thomas SD Getchius, Holger Schünemann, Yasser Sami Amer, Aggie Bak, Lisa A Fatheree, Pamela Ginex, Priya Jakhmola, Gemma L Marsden, Emma McFarlane, Martin Meremikwu, Nichole Taske, Robyn L Temple-Smolkin, Christina Ventura, Jako Burgers, Lisa Bradfield, Mary Dolan O'Brien, Kaitlin Einhaus, Ina B Kopp, Zachary Munn, Luigia Scudeller, Corinna Schaefer, Sarah A Ibrahim, Bianca Y Kang, Toju Ogunremi, Rebecca L Morgan, A memorandum of understanding has facilitated guideline development involving collaborating groups, Journal of Clinical Epidemiology 144, 2022-04-01, עמ' 8–15 doi: 10.1016/j.jclinepi.2021.12.022
- ^ Raad Sabir Rauf, Letter of Intent, Memorandum of Understanding, and Contract an Analytical Overview, sites.google.com, 2022-05-22 (באנגלית)
