ז'יגמונד באן (במקור עד 1883 באומגרטן,[1] בהונגרית: Bán Zsigmond; איסקסנטג'רג', 2 בנובמבר 1852 – בודפשט, טרזווארוש, 9 באוגוסט 1906)[2] היה עורך דין יהודי-הונגרי, עיתונאי וסופר בתחום הכלכלה והמשק הלאומי ההונגרי. מחקריו החשובים נערכו בעיקר בתחום התחבורה (מסילות ברזל) היו הראשונים בתחום בהונגריה וטיפלו בנושא מכל היבט, כלומר המשפטי, הכלכלי והציבורי.
קורות חייו
ז'יגמונד באומגרטן נולד במשפחה יהודית כבנם של ארמין באומגרטן ושל רוז'ה זדצקי. הוא סיים בית ספר תיכון בסקשפהרוואר, ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) וקיבל תואר דוקטור במשפטים. במהלך לימודי המשפטים שלו למד גם (בנפרד) על תולדות האמנות, עסק ברישום, בציור ופיסול. בשנת 1880 סייר במערב אירופה, בעיקר בגרמניה ובצרפת, ובמהלך תקופה זו למד וחקר את תולדות האמנות ואת טכניקת האמנויות, כמו גם את החיים הכלכליים. הוא שהה שישה חודשים בפריז ולמד בבית הספר לאמנויות יפות. חזר הביתה מפריז, קיבל עבודה במשרד עורכי דין והקדיש את רוב זמנו לתורת סדר הדין האזרחי ולמדיניות משפטית. בסוף 1877 התגייס וסיים כמתנדב שירות צבאי בן שנה בדרגת לסגן בגדוד הרגלים ה-48 ובתפקיד זה השתתף ב-1878 במסע הכיבוש בבוסניה. הוא התגורר בבודפשט ועסק גם בציור בנוסף למחקריו המשפטיים. מאמריו ומחקריו פורסמו במספר רב של עיתונים יומיים ובכתבי עת מקצועיים. במשך שנים ערך את מדור הכלכלה של העיתון "הונגריה" (Magyarország).
מאמרי המדיניות המשפטית שלו פורסמו ב"עיתון עורכי הדין" (Ügyvédek Lapja) ב-1885 תחת השם הבדוי וֶרוּס. באוגוסט 1886 הגיש תזכיר לשר המשפטים בדבר הפיכתם העתידית של בתי המשפט המחוזיים בבודפשט לוועדות מיוחדות. הדעות שהובעו שם נדונו גם בעיתונות המשפטית ובעיתונים היומיים. מאמריו החברתיים פורסמו ב"פשטי הירלאפ" בחתימתו. בין היתר: על מבני הציבור בהונגריה ועל הימורי משחקים (1889) (שהיא תשוקה בלתי נשלטת, שבגללה אדם מבזבז את כל זמנו ועושרו על גיימינג, ורודף את המשחק עצמו באש ובתשוקה יוצאת דופן).
מחקריו וכתביו
"... ועתה, כאשר אנו מניחים את הפסים הראשונים של הספרות המשפטית של מסילות הברזל על קרקע נושא הרכבת עם העבודה הנוכחית הזו, אנו מביעים את תקוותנו הכנה שהתנועה בפסים אלה תהיה ערה בדיוק כמו על המסילות האמיתיות."
מלות סיום שנונות של מבוא הספר של ז'יגמונד פאן 'זכויות מסילות הברזל'
- מערכת המשפט שלנו ( 1885)
- בתי המשפט הקרואטיים (1886)
- חוק הרכבות ההונגרי (מחבר שותף: ד"ר שאלאמון אולנברג; 1886) באינטרנט
- תולדות המוסדות הפיננסיים ההונגריים (1896)
- הדרך, האמת והחיים (מחקר פילוסופי בצורת סיפורת, 1896)
לקריאה נוספת
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- יוז'ף סיניאי: חיים ויצירות של סופרים הונגרים. בודפשט, 1891-1914.
- יאנוס סיקלאי: עובדי תרבות טרנסדנוביים. ההיסטוריה התרבותית של טרנסדנוביה בביוגרפיות. בודפשט, אגודת התרבות הציבורית של טרנסדנוביה, 1941.
- פאל גויאש : חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים . Bp., אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים, 1939-2002.
- לקסיקון ספרותי. עורך מרצל בנדק. בודפשט., Győző A., 1927.
- Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. עורכת ראשית אגנש קניירש. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1967-1969.
- הלקסיקון הגדול של רוואי. בודפשט, Révai, 1911-.
- הלקסיקון העולמי של טולנאי. בודפשט, עיתון מסחרי הונגרי, 1912-1919. בודפשט, הוצאת קשאק, 1999.
- לקסיקון ביוגרפי חדש הונגרי. עורך ראשי לאסלו מרקו. בודפשט, מועדון הספר ההונגרי, 2001.
- מונומנטים היסטוריים תרבותיים יהודיים במחוז פייר Szent István Király Múzeum Székesfehérvár, מ-20 במאי עד 23 בדצמבר. התערוכה אורגנה ואת המחקר כתבה אנה גרגיי. סקשפהרוואר, 2004.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
