מרד הז'אקרי היה התקוממות איכרים רחבת היקף שפרצה בצרפת ב-1358, בתקופת מלחמת מאה השנים בין צרפת לממלכת אנגליה, וזכורה כאחת ממרידות האיכרים הקשות שהכירה המדינה בתולדותיה. מקור השם "ז'אקרי": כינוי נלעג לאיכר – "ז'אק התם", ששורשו במושג "jacque" – מדי הקרב הבלויים שלבש האיכר בצאתו למלחמה. בראש האיכרים המורדים עמד גיום קאל, בן פיקרדיה.
