ז'אק מיול
Jacques Mayol |
| ז'אק מאיול (משמאל) עם חברו פרנק מסגואה המעניק לו גביע עבור זכייתו בשיא עולם בצלילה חופשית עם סנפירים (62 מ' בשנת 1989). |
|
לידה |
1 באפריל 1927
שאנגחאי, הרפובליקה הסינית  |
|---|
|
התאבד |
22 בדצמבר 2001 (בגיל 74)
Capoliveri, איטליה |
|---|
|
מדינה |
צרפת |
|---|
|
פעילות בולטת |
צלילה חופשית |
|---|
|
ידוע בשל |
קביעת שיאי עולם בצלילה חופשית |
|---|
  |
ז'אק מיול (בצרפתית: Jacques Mayol; 1 באפריל 1927 – 22 בדצמבר 2001) היה צוללן צרפתי בעל שיאי עולם רבים בצלילה חופשית.[1] הסרט "הכחול הגדול" משנת 1988, בבימויו של לוק בסון, נכתב בהשראת סיפור חייו ושל חברו אנזו מאיורקה. מיול היה אחד התסריטאים וחיבר את הספר "הומו דלפינוס: הדולפין בתוך האדם" של הפילוסופיה שלו על מקורותיהם הימיים של בני האדם.
ביוגרפיה
ז'אק מיול היה אזרח צרפתי יליד שאנגחאי שבסין. את חופשת הקיץ שלו בילה מיול בקראטסו שביפן כל שנה בילדותו. כשהיה בן 7, הוא צלל בחליפת צלילה עם אחיו הגדול בים סביב יפן, שם הוא ראה דולפין בפעם הראשונה. מיול תיאר את המפגש הגורלי בספרו "הומו דלפינוס: הדולפין שבאדם".
קריירה
בגיל 49 היה הצוללן החופשי הראשון שירד למאה מטר (330 רגל) ב-23 בנובמבר 1976;[2] וכשהיה בן 56 הוא הצליח לרדת ל-105 מטר. בשלב המחקר המדעי בקריירה שלו, ניסה מיול לענות על השאלה האם לאדם יש פוטנציאל מימי נסתר שניתן לעורר באמצעות הכשרה פיזיולוגית ופסיכולוגית קפדנית.
התשוקה של מיול לצלילה ליוותה אותו כל חייו והתבססה על אהבתו לאוקיינוס, הפילוסופיה האישית שלו ורצונו לחקור את גבולותיו שלו. במהלך חייו הוא עזר להכניס את הספורט האליטיסטי דאז של צלילה חופשית למיינסטרים. פילוסופיית הצלילה שלו הייתה להגיע למצב נפשי המבוסס על הרפיה ונשימה ביוגה, בעזרתו הוא יכול להשיג דום נשימה.[3] הוא תרם גם להתקדמות הטכנולוגית בתחום הצלילה החופשית, ובמיוחד לשיפור מכלולים בהם השתמשו צוללנים ללא הגבלה.
מיול כבר היה צוללן חופשי מנוסה כשפגש את אנזו מאיורקה הסיציליאני שהיה הראשון שצלל מתחת ל-50 מ'. מיול הגיע לעומק של 60 מטר.[4] נוצרה ידידות בין שני הצוללנים, כמו גם יריבות. השיאים המפורסמים ביותר שלהם נקבעו בקטגוריה ללא מגבלות. בין 1966 ל-1983, מיול היה שמונה פעמים אלוף העולם בקטגוריה זו. בשנת 1981 קבע שיא עולמי של 61 מ' במשקל גוף בלבד, תוך שימוש בסנפירים. בשנת 1976 מיול שבר את מחסום 100 מטר עם צלילה ללא הגבלה של 101 מטר בסמוך לאלבה, איטליה. הבדיקות הראו שבמהלך צלילה זו פעימות ליבו ירדו מ-60 ל-27 פעימות לדקה, היבט של רפלקס הצלילה של היונקים, רפלקס הניכר יותר אצל לווייתנים, כלבי ים ודולפינים. הצלילה העמוקה האחרונה של מיול החלה בשנת 1983 כשהגיע לעומק 105 מ', בגיל 56.
עבודתו עם דולפינים
המשיכה העזה של מיול לדולפינים החלה בשנת 1955 כשעבד כצולל מסחרי בבריכת דולפינים במיאמי, פלורידה.[4] שם הוא פגש דולפינה בשם 'ליצן' (Clown) ויצר עמה קשר הדוק. כשהוא מחקה את הדולפינה, למד כיצד לעצור את נשימתו למשך זמן ארוך יותר ואיך להתנהג ולשלב את עצמו באופן מיטבי מתחת למים. הדולפינים הם שחוללו את הבסיס לפילוסופיית החיים של מיול "הומו דלפינוס".[3]
ז'אק מיול חזה כי בתוך כמה דורות אנשים מסוימים יוכלו לצלול עד 200 מ' ולעצור את נשימתם עד עשר דקות. כיום השיא ללא מגבלות עומד על 253 מ' ( הרברט ניטש, יוני 2012). ברנקו פטרוביץ' הסרבי מחזיק בשיא דום נשימה סטטי ב-11 דקות ו-54 שניות (אוקטובר 2014).[5] גוראן צ'ולאק הקרואטי מחזיק בשיא דום נשימה סטטי בחמצן טהור ב-23 דקות שנייה אחת (יוני 2014).[6]
בקולנוע
הסרט הכחול הגדול, שביים לוק בסון בשנת 1988, היה בהשראת סיפור חייו וסיפור חייו של הצוללן האיטלקי אנזו מאיורקה וידידותם. מיול היה אחד התסריטאים.
מיול היה המושא של הסרט התיעודי "דולפין מן" משנת 2017 (L'Homme dauphin, sur les traces de Jacques Mayol), בבימויו של לפטריס צ'ריטוס.[7]
מותו
ב-22 בדצמבר 2001, בגיל 74, כשהוא סובל מדיכאון, התאבד מיול בתלייתו בווילה שלו באלבה, איטליה.[1] אפרו פוזר על חוף טוסקנה. חבריו הקימו לו אנדרטה בדרום מזרח אלבה בעומק של 16 מטר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
