בתחילת דרכה השתתפה פלדמן בדרמות הטלוויזיוניות: "הקרב על תל חי" (2000) של עודד רסקין ו"דברים קטנים באמת" (2003). ב-2006 זכתה לחשיפה משמעותית כשהחלה לגלם את דמותה של דריה זליג בטלנובלה של HOT, "האלופה". ב-2007 כיכבה בסדרת הדרמה של סיגל אבין "האקס המיתולוגי". ב-2008 גילמה את נגה ירושלמי בסדרה "אולי הפעם" ב-Yes. ב-2009 שיחקה בעונה השנייה של הסדרה "מסודרים" בתור כתבת חדשות בתחום הכלכלה, שירי הרמן, שמנהלת רומן עם תומר. ב-2010 השתתפה בסדרה "לא לפני הילדים". ב-2011 הופיעה בסדרת הטלוויזיה "הצרות שלי עם נשים" בערוץ 10, כתמרה, האקסית של הדמות הראשית, ארי שניידר (דן שפירא). באותה שנה החלה להופיע גם בסדרת הדרמה של HOT "יחפים" בתפקיד ניר. ב-2012 השתתפה במיני סדרה "שביתה" שביים רני בלייר. בשנת 2013 שיחקה פלדמן בסדרת הילדים והנוער "גאליס" בתור סיוון שמואלוב, אחותו הגדולה של אלכס, שמתחזה למדענית וחוקרת מקורות זיהום. באותה שנה שיחקה גם בסרט "להישאר בחיים" ("זייתון") שביים ערן ריקליס. ב-2014 שיחקה בסדרה "החממה" בתפקיד קארין פינטו, חוקרת ביוטרוריזם. באותה שנה השתתפה גם בסדרות הדרמה "מתים לרגע" בתור יסמין לפידות וב"משפחה טובה". ב-2015 החלה לשחק בסדרת הקומדיה "השוטר הטוב" בתפקיד דלית פסו.
ב-2017 חזרה לשחק בעונה השנייה של "מתים לרגע". ב-2018 השתתפה בסדרה "ד"ר קראז", המשודרת במכאן 33 ובסרטי הקולנוע: "10% ילדה שלי", " בית בגליל" ו"גיבור בעננים". ב-2019 השתתפה בסדרת הנוער "כדברא" בתפקיד נינה. ב-2020 השתתפה בפרק בסדרה הקומית "שב"ס". בשנת 2021 שיחקה את רונית, אימו של אופק בסדרה שקשוקה המשודרת בכאן חינוכית. כמו כן באותה שנה שיחקה בסדרה "אזהרת מסע" של נטפליקס את ענת, אשר ילדיה נחטפים על ידי דאעש.
בשנת 2005 השתתפה בהצגות: "אגדת סוף עונה" בתיאטרון הקיבוץ ו"חי בסרט" בתיאטרון תמונע. החל מ-2008 שיחקה פלדמן בתיאטרון הבימה. ב-2009 שיחקה בהצגה "איולף הקטן" בבימויו של חנן שניר וב"אוגוסט" בבימויו של אילן רונן. ב-2012 שיחקה בהצגות "מישהו ימות בסוף" בבימויו של מאור זגורי, המחזמר "סיגל" בבימויו של צדי צרפתי, "אם יש גן עדן" בבימויו של משה קפטן ו"כי בנו בחרת" בבימויו של איציק ויינגרטן. ב-2014 ביימה במשותף עם אביה קובי אסף הצגה בהשתתפות שניהם, "מישו ופועה", בתיאטרון תמונע. ההצגה שאבה השראה מסיפור היחסים ביניהם והיא מגוללת את סיפור המפגש של שני מוגבלים בתחנת אוטובוס, הסמוכה לבית קברות, לאחר שביקרו את קברה של אותה אישה.[1]
לצד המשחק היא עוסקת גם בכתיבה ובימוי. ב-2016 כתבה וביימה מחזה לבני נוער בשם "דרך השלום", העוסק בתקשורת מקרבת. ב-2017 עיבדה וביימה את ההצגה "הכלב הקטן צחק" בתיאטרון תהל. ב-2018 החלה ללמד, להעביר סדנאות ולהרצות בנושא שפת הגוף.
שפת גוף
בשנת 2020 החלה ורד פלדמן לעסוק בניהול בית הספר לשפת גוף "המיניברסיטה", שבראשו עמד עד אז אביה, קובי אסף.
חיים אישיים
פלדמן נישאה בשנת 2011, והיא אם לשלוש בנות.[2][3] היא אחותה-למחצה של השחקנית אלי קרן-אסף.[4]
