ועדת ראסל (ידועה גם בשמות: טריבונל ראסל, הוועדה הבינלאומית לפשעי מלחמה, ועדת ראסל-סארטר) היא ועדה ציבורית שנוסדה על ידי הפילוסוף והמתמטיקאי הבריטי ברטראנד ראסל ואשר בראשה עמד הפילוסוף הצרפתי ז'אן-פול סארטר, במטרה לחקור את מדיניות ארצות הברית והמעורבות הצבאית שלה בווייטנאם[1].
היסטוריה
הוועדה הוקמה בשנת 1966, כמה חודשים לאחר פרסום ספרו של ראסל, "פשעי מלחמה בווייטנאם". הוועדה נפגשה מספר פעמים במשך השנה בסטוקהולם ובקופנהגן.
לוועדה לא היו שום סמכות משפטית רשמית או אמצעים כלשהם להפעלת סנקציות או כוח. ב-26 במאי אמר ז'אן-פול סארטר במושב הפתיחה של הוועד בסטוקהולם, "אנו יודעים שלא קיבלנו מנדט רשמי מאף גורם. אם החלטנו להתכנס בוועדה זאת, זה בגלל שידענו שאף אחד לא ייתן לנו מנדט מסוג זה. כמובן שהוועדה שלנו אינה מוסד רשמי, ואינה באה להחליף שום כוח ממוסד. היא בעקבות העדר עשיה ועקב צורך". הוועדה הסתמכה על כוחם המוסרי של החברים בה וקיוותה להשפיע בדרך זו על דעת הקהל העולמית ובארצות הברית.
הוועדה פרסמה את מסקנותיה שכללו האשמת ארצות הברית בהפרת החוק הבינלאומי, פגיעה בבתי ספר ומתקנים אזרחיים, וברצח עם כלפי העם הווייטנאמי[2].
בשנת 1973 הוקמה ועדת ראסל לעניין דרום אמריקה במטרה לחקור את הפרות זכויות האדם שמבצעים משטרים שונים בדרום אמריקה. הוועידה התכנסה מספר פעמים בשנים 1974–1976. במסקנותיה גינתה הוועדה ממשלות של מספר מדינות בהן ברזיל, צ'ילה, בוליביה, אורוגוואי והרפובליקה הדומיניקנית וקראה למדינות העולם להפעיל לחץ לסיום ההפרות שהיא מצאה.
ועדת ראסל לעניין פלסטין
בשנת 2009 הוקמה ועדת ראסל לעניין פלסטין[4] על ידי קרן ברטראנד ראסל לשלום. בין החברים בוועדה ניתן למצוא את הסופרת האמריקאית אליס ווקר וכלת פרס נובל לשלום האירית מייריד מגווייר. הישיבה הראשונה של טריבונל ראסל לעניין פלסטין התכנסה בברצלנה במרץ 2010[5]. בין חברי הוועדה היה פעיל זכויות-האדם היהודי-צרפתי סטפן הסל[6].
