על חייו ידוע מעט מאוד, הוא היה בן למשפחה ענייה, ואת מעמדו חב לסקסטוס פומפיוס (אנ') שהיה קונסול בשנת 14. יצירתו היחידה ששרדה נקראת "ספרי מעשים ופתגמים בלתי נשכחים"[1] ("ממוראביליה", כלומר: דברים הראויים לזיכרון) (אנ'). זהו אוסף בתשעה ספרים של מעשיות, אמרות ואירועים הבאים להדגים מידות טובות ורעות שמומלץ להימנע מהן. היצירה מלווה, כפי ששמה מעיד עליה, באנקדוטות מההיסטוריה הרומאית והיוונית, הממחישות את שמתאר המחבר.
בתקצירים ששרדו של כתבי מקסימוס מאת יוליוס פאריס (המאה ה-4) וינואריוס נפוטיאנוס (צר') (המאות ה-5-4), תחת הכותרת "De Superstitionibus" ישנו אזכור לגירוש מיסיונרים יהודים מרומא בשנת 139 לפנה"ס.[2] זהו האירוע הראשון בהיסטוריה של יהודי איטליה שידוע לנו. הטקסט המלא של מקסימוס לא שרד. ייתכן שמקסימוס שאב את המידע הזה מליוויוס.[3]
לקריאה נוספת
מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, LIII. Valerius Maximus, pp. 357-360
