ולדמר השלישי
Valdemar III |
| החותם של ולדמר השלישי |
|
לידה |
1314
דנמרק, ממלכת דנמרק  |
|---|
|
פטירה |
1364 (בגיל 50 בערך)
דנמרק, ממלכת דנמרק |
|---|
|
מדינה |
דנמרק דנמרק |
|---|
|
בת זוג |
ריצ'רדיס משוורין |
|---|
|
שושלת אסטרידסון |
|---|
|
אב |
אריק השני, דוכס שלזוויג |
|---|
|
אם |
אדלייד |
|---|
|
צאצאים |
ולדמר
היינריך |
|---|
|
|
|
  |
ולדמר השלישי (בדנית: Valdemar III; 1314 – 1364) היה מלך דנמרק מ-1326 ועד 1329 בהיותו קטין וכן דוכס שלזוויג (תחת השם "ולדמר החמישי") בין השנים 1325 – 1326 ובין השנים 1330 – 1364. הוא הומלך על דנמרק כנגד המלך הכושל, כריסטופר השני, והובעה התנגדות כלפיו על ידי רוב נתיניו. תקופת מלכותו הסתיימה לאחר התפטרותו. לעיתים השם "ולדמר השלישי" מתייחס למלך ולדמר הצעיר שמלך קודם לכן.
חייו
אביו של ולדמר היה אריק השני, דוכס שלזוויג, נינו של אבל, מלך דנמרק ואמו הייתה אדלייד, בתו של היינריך הראשון, רוזן הולשטיין-רנדסבורג.
כאשר קרוב משפחתו הרחוק וראש הענף היריב בבית המלוכה הדני, כריסטופר השני, הוגלה מהממלכה, בחרו אצילי הולשטיין ודנמרק מלך חדש. בחירתם נפלה על הדוכס ולדמר בן ה-11 משלזוויג, שהיה ראש הענף שהתייחס לאבל הראשון. עקב גילו הצעיר, מונה דודו מצד אמו, הרוזן גרהרד השלישי מהולשטיין רב העוצמה, שגם היה בעל החוב הגדול ביותר של ממלכת דנמרק הממושכנת, כעוצר ואפוטרופוס של המלך הצעיר.
התנאים של העלייה לכס המלוכה של ודלמר היו נוקשים לא פחות מאלה של כריסטופר. ביניהם היה התנאי של הריסת הטירות בסקונה ולכל האצילים הוענקה הזכות לבצר את נחלותיהם. עם זאת, הסעיף החשוב ביותר בתנאי עלייתו למלוכה של ודלמר היה שבעתיד, לא יוכל אותו אדם למלוך על שלזוויג ועל דנמרק בעת ובעונה אחת. בהתאם לכך ויתר ולדמר על תוארו כדוכס שלזוויג והעבירו לדודו.
בפועל משלו על כל דנמרק באותה עת אצילים מסוימים. היה זה מצב שלא זכה לאהדה בקרב מעמד האיכרים. חלק מהאצילים היו למעשה זרים ורבים מהם הטילו מיסים חדשים. ב-1328 התמרדו איכרי זילנד, אך מרד זה דוכא. ב-1329 הגיעה תורם של איכרי יוטלנד למרוד ואלה נחלו יותר הצלחה, אך מרד זה גם הוא דוכא בסופו של דבר. לבסוף, ויתר גרהרד בשמו של ולדמר על כס המלוכה הדני וב-1329 הותר לכריסטופר השני לשוב לכס מלכותו. ולדמר הפך שוב להיות דוכס שלזוויג.
ב-1340 נישאה אחותו היחידה, הלוויג לולדמר הרביעי, מלכה החדש של דנמרק. בשארית תקופת שלטונו הוא הוביל שינויים במדיניותה של שלזוויג כלפי דנמרק וניהל כלפיה מלחמות ותקופות של שיתוף פעולה לסירוגין.
ולדמר מת ב-1364. הוא היה נשוי לריצ'רדיס משוורין, בתו של הרוזן גינצלין השישי משוורין-ויטנברג. יחד נולדו להם שני ילדים, ולדמר והיינריך, שירש את אביו על כס הדוכסות.
קישורים חיצוניים
