ולדיסלב נפוליונוביץ' (ולדימיר ניקולייביץ') קלמבובסקי
Владислав Наполеонович (Владимир Николаевич) Клембовский |
| ולדיסלב קלמבובסקי |
|
לידה |
28 ביוני 1860
מחוז מוסקבה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית (1858–1883) |
|---|
|
פטירה |
19 ביולי 1921 (בגיל 61)
מוסקבה, רוסיה הסובייטית רוסיה הסובייטית (1918-1954) |
|---|
|
מדינה |
האימפריה הרוסית  |
|---|
|
השכלה |
The First Moscow Cadet Corps |
|---|
|
השתייכות |
![]() צבא האימפריה הרוסית |
|---|
|
תקופת הפעילות |
1879–1917 (כ־38 שנים) |
|---|
|
דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
|---|
|
תפקידים בשירות |
|---|
מפקד הדיוויזיה ה-9
מפקד הקורפוס ה-16
מפקד הארמייה החמישית
מפקד הארמייה ה-11
ראש המטה הכללי של הצבא הרוסי
מפקד החזית הצפונית |
|
פעולות ומבצעים |
|---|
מלחמת רוסיה–יפן
מלחמת העולם הראשונה |
|
עיטורים |
|---|
- עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה
- חרב הזהב של גבורה
- דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש
- מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2
- מסדר ולדימיר הקדוש דרגה שנייה עם חרבות
- מסדר ולדימיר הקדוש דרגה רביעית עם חרבות וקשת
- מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 3 עם חרבות
- מסדר אנה הקדושה דרגה ראשונה עם חרבות
- עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3
- עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4
- אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3
- מסדר סנטה אנה, דרגה 2
- מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3
- אות מסדר העיט הלבן
- מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2
- מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
- מסדר סטניסלב הקדוש
|
  |
ולדיסלב נפוליונוביץ' (ולדימיר ניקולייביץ') קלמבובסקי (ברוסית: Владислав Наполеонович (Владимир Николаевич) Клембовский; 28 ביוני 1860 - 19 ביולי 1921) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על ארמיות במלחמת העולם הראשונה, ושימש לתקופה קצרה גם כראש המטה הכללי של הצבא.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
קלמבובסקי נולד ב-28 ביוני 1860 כבן למשפחת אצולה עם רקע צבאי ממוצא פולני. אביו שרת בצבא האימפריה הרוסית בדרגת פולקובניק, ושני אחיו גם הם שרתו בדרגות בכירות. ב-1877 הוא נרשם ללימודים בבית הספר הצבאי אלכסנדרוב, וב-1879 התגייס לצבא והוצב ברגימנט איזמאילובו של המשמר הקיסרי. בין 1885-1886 הוא הוצב במטה הקורפוס ה-13, וב-15 בפברואר 1886, מונה לשליש הדיוויזיה ה-1. ב-1887 הוא מונה למפקד פלוגת נייבסקי ברגימנט ה-1 של הדיוויזיה ה-1. בין 1887-1889 שימש כמפקד פלוגת סופיה ברגימנט ה-2. בין 1890-1894 שימש כמורה בבית הספר לקציני פרשים בטבר. ב-1894 כבר החזיק בדרגת פולקובניק ומונה לקמ"ט בבריגדה ה-1. בין מאי לספטמבר 1895 שימש כמפקד גדוד ברגימנט השני של המשמר הקיסרי. ב-27 בנובמבר 1897 מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-7, וב-16 בספטמבר 1899 הועבר למלא את אותו התפקיד בדיוויזיית הפרשים ה-11 ולאחר מכן בדיוויזיה ה-31. ב-30 ביוני 1901 מונה למפקד רגימנט החי"ר ה-122 טמבוב. הוא לחם עם הרגימנט במלחמת רוסיה–יפן ונפצע פעמיים. ב-1904 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-21 באוקטובר של אותה שנה מונה לראש מטה הקורפוס ה-4 ולאחר מכן הקורפוס ה-10. ב-1912 הועלה לדרגת גנרל לייטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-9.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, נכללה הדיוויזיה של קלמבובסקי במסגרת הקורפוס ה-10 אשר היה חלק מהארמייה השלישית. הוא לחם עם הדיוויזיה בקרב גליציה. ב-19 באוגוסט הוא מונה למפקד הקורפוס ה-16. ב-17 בספטמבר 1915 הוא הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-13 בדצמבר של אותה שנה הוא מונה לראש מטה החזית הדרום-מערבית תחת אלכסיי ברוסילוב. הוא השתתף עם החזית במתקפת ברוסילוב המוצלחת. בהמלצתו של ברוסילוב, ב-6 בדצמבר 1915 הוא מונה למפקד הארמייה החמישית, אולם כעבור חודש ויתר על התפקיד בשל מחלה. ב-25 באוקטובר 1916 הוא מונה למפקד הארמייה ה-11, וב-20 בדצמבר מונה לעוזר הרמטכ"ל. ב-11 במרץ 1917 מינה אותו אלכסנדר קרנסקי כראש המטה הכללי של הצבא. הוא ויתר על התפקיד ב-5 באפריל ומונה למפקד החזית הצפונית. החזית השתתפה תחת פיקודו במתקפת קרנסקי, אולם בפועל, פחות מחצי מהכוח הלוחם שלה השתתף בלחימה. השאר פשוט סירבו לתקוף. הייתה זו אחת הסיבות לכישלון המתקפה. ב-28 באוגוסט, בעיצומה פרשת קורנילוב, הוא הודח מהפיקוד על החזית, והוצע לו לחזור להיות מפקד הצבא במקום לאוור קורנילוב, אולם הוא דחה את ההצעה ופרש מהצבא.
ב-1918 הוא נעצר בידי המפלגה הבולשביקית, אולם שוחרר לאחר שהסכים להתגייס לצבא האדום. הוא לא מילא תפקידים צבאיים בצבא האדום, אלא שימש כיו"ר הוועדה הצבאית-היסטורית בלבד. ב-1920, במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית, הוא נעצר בשל מוצאו הפולני ונכלא בבוטירקה. ב-1921 הוא פתח בשביתת רעב, אלא שאיש לא גילה התעניינות במצבו והוא מת מרעב כעבור שבועיים ב-19 ביולי של אותה שנה והוא בן 61.
קישורים חיצוניים
