וילהלם זאוטר (בגרמנית: Wilhelm Sauter; 1 באפריל 1896 – 27 ביוני 1948) היה צייר גרמני, שנודע במיוחד בזכות ציורי המלחמה שלו.[1]
ביוגרפיה
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר נסע להיידלברג בשנת 1913 במטרה להיות מורה לחינוך באמנות.
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא הפך לחייל בגדוד החי"ר הגרמני מספר 169 בלהאר בשנת 1915. שנה לאחר מכן, הוא הוצב בסום ליד סרה. הוא נקבר בחיים על ידי פגז ארטילרי ואיבד חלקית את חוש השמיעה. חוויות המלחמה שלו הפכו מאוחר יותר לבסיס ליצירותיו המפורסמות ביותר.
לאחר שהות בבית החולים הצבאי הוא הועסק בבית הספר היסודי בברוכסל. בשנים 1918 עד 1920 למד בבית הספר לאמנויות בקרלסרוהה. בין מוריו היו קרל אייט, אוגוסט גרו, וולטר קון ופרידריך פהר.
לאחר סיום לימודיו היה מורה בבית ספר בוילינגן, ברוכסל, קרלסרוהה, ויינהיים ולדנבורג. ביוזמתו של הנס תומה התקיימה התערוכה הראשונה של עבודותיו של זאוטר במוזיאון האמנות של קרלסרוהה.
בשנות העשרים וילהלם זאוטר התחתן.
יצירה
וילהלם זאוטר יצר הרבה דיוקנאות, קטעי אמנות נוף ותמונות של חיילים במצבים שונים. הוא השתמש בטכניקת הציור וכן בציור תחריטים. ציורי המלחמה שלו משכו את תשומת ליבם של הנאצים. תמונותיו הוצגו בתערוכות שונות, כמו בתערוכת האמנות הרואית בברלין בשנת 1935, בתערוכת התרבות של מחוז באדן בשנת 1937, מספר פעמים בתערוכת האמנות הגרמנית הגדולה במינכן או בביאנלה בוונציה בשנת 1942. ציורי המלחמה שלו בתקופה זו פחות עגומים אך הרואיים יותר מיצירותיו הקודמות.[2]
המוזיאון הצבאי באדן בקרלסרוהה רכש כמה מעבודות של זאוטר, כמו גם אדולף היטלר ופריץ טוד.
בשנת 1939 הוענק לווילהלם זאוטר פרס התרבות המחוזית.
בשנת 1941 מונה לפרופסור באקדמיה לאמנויות יפות, בקרלסרוהה, הוא עבד שם עד 1945.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
