ווקס (מפלגה)

ווקס
Vox

מדינה	ספרד
מייסד	סנטיאגו אבסקל, José Luis González Quirós, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
מנהיגים	סנטיאגו אבסקל
תקופת הפעילות	14 בדצמבר 2013 – הווה (11 שנים)
אידאולוגיות	Spanish nationalism, ריכוזיות, Spanish unionism, שמרנות לאומית, ליברליזם כלכלי, ultraconservatism
מטה	Calle del Bambú, Madrid
מיקום במפה הפוליטית	ימין רדיקלי, ימין
ארגונים בינלאומיים	פטריוטים עבור אירופה
צבעים רשמיים	ירוק
נציגויות בפרלמנטים
קונגרס הנציגים	52 / 350
הסנאט הספרדי	3 / 265
הפרלמנט האירופי	4 / 59
www.voxespana.es

ווקס (בספרדית: Vox, מלטינית "קול") היא מפלגה לאומנית שמרנית בספרד. המפלגה הוקמה בשנת 2013. נשיא המפלגה הוא סנטיאגו אבסקל והמזכ"ל הוא חביאר אורטגה-סמית'.^[1]

המפלגה נכנסה לפרלמנט הספרדי בפעם הראשונה בבחירות הכלליות באפריל 2019. המפלגה הפכה לכוח הפוליטי השלישי במדינה לאחר הבחירות הכלליות בספרד בנובמבר 2019, בהן זכתה ב-3.6 מיליון קולות ו-52 מושבים בקונגרס הנציגים.

היסטוריה

חוויאר אורטגה סמית' נואם בשנת 2018 בפלאסיו ויסטלגרה

ווקס נוסדה ב-17 בדצמבר 2013,^[2] והושקה בפומבי במסיבת עיתונאים במדריד ב-16 בינואר 2014^[3][4] כפילוג ממפלגת העם הספרדית. מצע המפלגה ביקש לשכתב את החוקה מחדש ולבטל את האוטונומיה האזורית והפרלמנטים. וידאל-קוואדרס נבחר ליו"ר הראשון במרץ 2014.^[5][7]

המימון הראשוני, כ-972,000 אירו, הגיע מהעברות כספים פרטניות של תומכי המוג'אהדין ח'לק.^[8][9]

ווקס התמודדה לראשונה בבחירות לאירופה ב-2014, אך היא לא הצליחה לזכות במושב בפרלמנט האירופי ומועמדה המוביל אלחו וידאל-קואדרס רוקה נותר בחוץ.

בספטמבר 2014 המפלגה בחרה בסנטיאגו אבסקל, אחד המייסדים, לנשיא החדש. ואת איבן אספינוזה דה לוס מונטרוס, למזכיר הכללי. בנוסף, נבחר ועד בן 11 חברים.

המפלגה השתתפה בבחירות 2015 ו-2016, אך קיבלה רק 0.23% ו-0.20% מהקולות בהתאמה.

לאחר משאל העם על עצמאות קטלוניה בשנת 2017 ותחילתו של משבר חוקתי בספרד, ווקס בחרה שלא להשתתף בבחירות האזוריות בקטאלוניה באותה השנה.^[10] לאחר הכרזת העצמאות הקטלאנית תבעה המפלגה את הפרלמנט הקטלוני וכמה פוליטיקאים עצמאיים מהאזור.^[11] בתקופה זו גדל מספר חבריה ב-20% בארבעים יום בלבד.^[12]

בסתיו 2018 ווקס הצליחה בבחירות האזוריות לשלוח מספר נציגים לפרלמנטים המקומיים.^[13][14] במקביל מועמד מטעם המפלגה נבחר לראשונה לסנאט הספרדי.^[15]

בבחירות הכלליות באפריל 2019 השיגה המפלגה 10.26% מהקולות, ונכנסה לקונגרס הצירים לראשונה בתולדותיה.^[16] מאוחר יותר, נכנסו נציגי המפלגה בפעם הראשונה לפרלמנט האירופי עם 6.2% מהקולות. לאחר בחירות אלה הצטרפה המפלגה לקבוצת השמרנים והרפורמים האירופיים. בבחירות הכלליות השניות באותה השנה ווקס הגיעה למקום השלישי והגדילה את מספר נציגיה מ-24 ל-52.^[17] זו הייתה המפלגה הפופולרית ביותר במורסיה והעיר האוטונומית סאוטה.^[18]

באוקטובר 2020 הגישה הקבוצה הפרלמנטרית של ווקס בקונגרס הצירים הצעת אי אמון נגד ראש הממשלה המכהן פדרו סאנצ'ז, והעמידה את סנטיאגו אבאסקל כמועמד חלופי.^[19] ההצעה כשלה לאחר שרק נציגי ווקס תמכו בה.^[20]

בתקופת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020 ווקס תמכה באופן מלא במועמדותו של הנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ,^[21] ואף הצהירה כי המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן הוא "המועמד המועדף על אל פאיס, פודמוס, ניקולאס מדורו, סין, איראן ופדופילים ברחבי העולם".^[22] לאחר פרסום התוצאות והפסדו של טראמפ, סירבה ווקס להכיר בניצחונו של ביידן.^[23]

אידאולוגיה

ווקס נחשבת למפלגת ימין רדיקלי. שלא כמו מפלגות ימין רדיקליות אירופיות אחרות, השיח המפלגתי נשען יחסית פחות על פופוליזם ויותר על לאומנות. האידאולוגיה משלבת לאומיות ונטיביזם עם חזון סמכותני של החברה, ומתנגד למה שהמפלגה מכנה "פמיניזם של השמאל רדיקלי" המעדיף נורמות מגדריות "מסורתיות". סדר היום הכלכלי שלה נחשב כ"נאו-ליברלי".

יחס לישראל

המפלגה תומכת בישראל ומתנגדת להסכם הגרעין עם איראן.^[24] ראש אגף קשרי החוץ בליכוד, אלי חזן, נפגש עם נציגי המפלגה מספר פעמים ותיאר אותה כמפלגה אחות של הליכוד.^[25][26] במאי 2024, הוזמן ח״כ עמיחי שיקלי להשתתף בוועידת המפלגה שנערכה בהשתתפות מנהיגי ימין נוספים מיבשת אירופה ומהעולם ואף נשא בה דברים.

בעקבות קריאתו של נשיא ספרד סנצ'ז להכרה במדינה פלסטינית, ביקר אותו יו"ר המפלגה אבסקאל בחריפות ואמר שכשם שהוא לא מכיר בזכותה של ישראל להגן על עצמה כך יכשל בלהגן על ספרד כנגד טרור. "^[27]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ווקס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ווקס (בספרדית)

• ווקס, ברשת החברתית פייסבוק
• ווקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ווקס, ביישום טלגרם
• ווקס, ברשת החברתית אינסטגרם
• ווקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ווקס, ערוץ באתר Twitch.tv
• ווקס, באתר פליקר

הערות שוליים

1. "VOX elige por tercera vez a Santiago Abascal como su presidente". Europa Press. 10 במרץ 2018. נבדק ב-9 באפריל 2018.
2. "Política de privacidad de VOX España". voxespana.es/aviso-legal (בספרדית). Aviso Legal. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2014.
3. Quintero, L.F.; Alonsof, Mariano (14 בינואר 2014). "Nace Vox, el partido político de Santiago Abascal y Ortega Lara". Libertad Digital. נבדק ב-16 במרץ 2014.
4. O'Leary, Elisabeth (16 בינואר 2014). "Spanish ruling party rebels launch new conservative party". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-18 באפריל 2018.
5. "Vox elige a Vidal-Quadras como su primer presidente". Crónica Global. 8 במרץ 2014.
6. "Las caras y los apoyos de Vox". El Periódico. 1 בנובמבר 2018.
7. Vidal Quadras later left the party after the political failure at the European election and his inability to impose his stances in the party. He would argue in 2018 that the party shifted from a "liberal conservative, Europeanist, and reformist" proposal (represented by himself), to a "Nationalist, revisionist, euroesceptic and confessional" one.^[6]
8. Casals, Xavier (1 באפריל 2019). "Catalunya i 'la España viva' de Vox". Política&Prosa (5).
9. Jannessari, Sohail; Loucaides, Darren (27 באפריל 2019). "Spain's Vox Party Hates Muslims—Except the Ones Who Fund It". Foreign Policy.
10. Paradinas, Marcos (3 בנובמבר 2017). "VOX: "El 21D es fruto de un pacto oculto entre Rajoy y los golpistas"". elplural.com (בספרדית). נבדק ב-18 באפריל 2018.
11. García, Jesús (11 באוקטובר 2017). "El TSJ catalán admite la querella de Vox por rebelión contra Puigdemont". El País (בספרדית). נבדק ב-30 באוגוסט 2018.
12. "La afiliación al partido ultraderechista VOX aumenta un 20% en 40 días". Público (בEuropean Spanish). נבדק ב-18 באפריל 2018.
13. "Los ex 'populares' Juan Antonio Morales y Antonio Pozo se incorporan a Vox". Región Digital (בEuropean Spanish). 10 בספטמבר 2018. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
14. "Spain far-right Vox party gains foothold in Andalusia election". BBC News. 3 בדצמבר 2018.
15. "¿Quién es Francisco José Alcaraz, el primer senador de Vox?". 20 Minutos (בספרדית). 19 בפברואר 2019. נבדק ב-21 בפברואר 2019.
16. Vox enters Congress for the first time but falls short of expectations in elpais.com
17. Jones, Sam (11 בנובמבר 2019). "Spain election: grand coalition ruled out as far-right Vox surges". The Guardian. נבדק ב-11 בנובמבר 2019.
18. "Vox gana las elecciones en Murcia y Ceuta". El Plural (בספרדית). 10 בנובמבר 2019. נבדק ב-14 בדצמבר 2019.
19. Hermida, Xosé (2020-10-21). "Vox's motion of no confidence against the government: what you need to know about the two-day debate". EL PAÍS (באנגלית). נבדק ב-2020-10-22.
20. "La moción de censura de Vox fracasa con 298 'no', 52 'sí' y un Gobierno respaldado por la mayoría". La Sexta. 22 באוקטובר 2020.
21. "Vox se entrega al trumpismo". ABC. נבדק ב-14 בדצמבר 2020.
22. Labrados, Fernando (23 בנובמבר 2020). "¿Qué es QAnon?". EFE. נבדק ב-14 בדצמבר 2020.
23. "Vox se niega a reconocer la derrota de Trump y aún no considera vencedor a Biden". 20 Minutos. נבדק ב-14 בדצמבר 2020.
24. דמיאן פצ'טר, "לספרד ולישראל יש איומים משותפים", באתר ישראל היום, 18 ביוני 2021
25. אריק בנדר, ‏בכיר בליכוד צייץ בעד מפלגת הימין הקיצוני בספרד - ומיהר למחוק, באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2019
26. איתמר אייכנר, בכיר בליכוד הביע תמיכה במפלגת ימין קיצוני בספרד - והתנצל, באתר ynet, 27 באפריל 2019
27. נאום אבסקל, באתר X (formerly Twitter)