וולפיר (אנגלית עתיקה: Wulfhere; מת בשנת 675) היה מלך מרסיה מסוף שנות ה-50 של המאה השביעית ועד 675. הוא היה המלך הנוצרי הראשון של כל מרסיה, אך לא ידוע מתי וכיצד התנצר. עלייתו סימנה את קץ השליטה של אוסויו מנורת'מבריה על דרום אנגליה, ווולפיר הרחיב את השפעתו על מרבית שטח זה. הקרבות שלו נגד הסקסונים המערביים הובילו לשליטה מרסיאנית במרבית עמק התמזה. הוא כבש את האי וייט ואת עמק מאון ונתן אותם למלך אטלויל מדרום סקסוניה. הייתה לו גם השפעה בסארי, אסקס וקנט. הוא נישא לאאורמנהילד, בתו של מלך קנט, אאורבנברט.
אביו של וולפיר, פנדה, נהרג בשנת 655 בקרב וינויד, כאשר נלחם נגד אוסויו מנורת'מבריה. פידה, בנו של פנדה הומלך תחת פיקוחו של אוסויו, אך נרצח שנה לאחר מכן. וולפיר הגיע לכס המלוכה כאשר אצילים מרסייניים ארגנו מרד נגד השלטון של נורת'מבריה בשנת 658, ודחקו את השליטים מטעם אוסויו.
בשנת 670, כאשר אוסויו מת, וולפיר היה המלך החזק ביותר בדרום בריטניה. הוא היה השליט בפועל בחלק שמדרום להומבר אך לא שלט בנורת'מבריה כפי ששלט אביו.
בשנת 674 תקף וולפיר את אגפרית בנו של אוסויו מלך נורת'מבריה אך הובס. הוא מת, כנראה ממחלה, בשנת 675. את וולפיר ירש אחיו אתלרד שהיה למלך מרסיה עד שנת 704. בספרו של אדיוס "חיי וילפריד" מתואר וולפיר כ"אדם גאה, בעל כוח רצון בלתי נלאה".
קישורים חיצוניים
