ואלס בלה מינור (שופן, התגלה ב-2024)

כתב היד המקורי של התווים

	הקלטה של הוואלס, קולודין הקלטה של הוואלס בגרסה מעט יותר איטית
לעזרה בהפעלת הקבצים

הוואלס בלה מינור הוא ואלס המיוחס לפרדריק שופן שנמצא בספריית מורגן, ופורסם לציבור על ידי הניו יורק טיימס ב-27 באוקטובר 2024.^[1] הוואלס מתוארך ל-1830–1835, והוא היצירה הראשונה של שופן שהתגלתה מאז שנות ה-30 של המאה ה-20.^[2] מנהל מכון פרידריק שופן (אנ') מטיל ספק בכך שכתב היד מייצג יצירה שלמה, ולכן הוא אינו מקובץ באופן רשמי בין הואלסים של שופן.^[3]

תיאור

כתב היד כולל עשרים וארבע תיבות שבסופן סימן חזרה (אנ'), ולכן הן מנוגנות פעמיים.^[2] ביצוע הוואלס אורך כדקה, משך שאינו אופייני לוואלסים של שופן.^[1] הוואלס כתוב בסולם לה מינור, במשקל שלושה רבעים, וכתב היד המקורי כולל אצבוע. הדינמיקה של הוואלס יוצאת דופן וכוללת פורטסיסימו כבר בפתיחה ("פורטה משולש" המסומן כ-), עוד לפני שהנושא מופיע. האווירה של הוואלס תוארה על ידי הפסנתרן לאנג לאנג כמזכירה את החורף באזורים הכפריים של פולין.^[1][4][5]

אימות

כתב היד של היצירה, שגודלו 13 על 10 סנטימטרים, התגלה על ידי צוות המוזיאון בשנת 2019. הוא התגלה במהלך קטלוג עזבונו של ארתור סץ, שרכש אותו מאשתו של הפסנתרן החובב והמנהל לשעבר של בית הספר לעיצוב פנים בניו יורק - אוגוסטוס שריל וויטון ג'וניור.^[2][3] היצירה כתובה בדיו סת"ם חום על נייר ארוג עשוי במכונה, שמאופיין בצבעו הצהוב יותר ובעוביו העבה בהשוואה לדפי תווים מאוחרים. הדיו וסוג הדף תואמים את הדפים ואת הדיו ששופן השתמש בהם.^[1][4] גוון הדף מתאים לזה שהשתמש בו בשנותיו הראשונות בפריז, בניגוד לדפים בעלי הגוון הירקרק שהשתמש בהם בזמן שהתגורר בוורשה.^[4] כתב היד תואם לזה של שופן, מה שמתבטא בין היתר בצורת המפתחות האופיינית לשופן,^[6] אם כי חברו ג'וליאן פונטנה צייר את המפתחות באופן דומה, מה שהוביל בעבר לבלבול מסוים בין כתבי היד שלהם.^[3] גם גודלה הקטן של המילה "Valse" הכתובה למעלה אופייני לשופן.^[1]

בשלבי האימות נבדקו מספר תאוריות לגבי היוצר, כמו האפשרות ששופן העתיק ואלס של מישהו אחר, או שנכתב על ידי תלמיד של שופן, אך תאוריות אלה נזנחו כלא הגיוניות.^[1] מנהל מכון פרידריק שופן ציין את "הסגנון המבריק" האופייני לכתיבתו של שופן במחצית הראשונה של שנות ה-30, וטען שהניקיון של כתב היד מעיד על כך שבניגוד לתאוריה שהועלתה, הוואלס ככל הנראה לא נכתב יחד עם תלמיד במהלך שיעור. הוא טוען שסביר יותר שכתב היד היה סקיצה של רעיון מוזיקלי ששופן חשב עליו, ולא יצירה שלמה.^[4] מהסיבה הזו הוא אינו מאמין שיש לכלול את הוואלס בקובץ הוואלסים של שופן כוואלס ה-20 שכתב.^[3] עם זאת, הוא כן מקבל את התאוריה שמשייכת את הוואלס לשופן, בהתייחס לסימני ההיכר שלו ולסגנון הכתיבה המתבטא בקישוטים, בשימוש בסולמות כרומטיים, במרווחים ובליווי.^[4]

דיסקוגרפיה

ב-8 בנובמבר 2024 פרסמה דויטשה גרמופון הקלטה מסחרית של הוואלס כסינגל בביצוע לאנג לאנג.^[7] ב-5 בנובמבר 2024 פרסמה וורנר קלאסיקס (אנ') אלבום דיגיטלי שמקבץ מספר מזורקות של שופן ואת הוואלס, בביצוע פיוטר אנדרשבסקי.^[8]

קישורים חיצוניים

• וואלס בלה מינור, פרדריק שופן באתר פרויקט ספריית התווים הבין-לאומי (באנגלית)

הערות שוליים

1. Javier C. Hernández, Hear a Chopin Waltz Unearthed After Nearly 200 Years, The New York Times, ‏27 באוקטובר 2024
2. Chopin Manuscript, The Morgan Library & Museum, ‏2024-10-24 (באנגלית)
3. Pablo L. Rodríguez, The questions surrounding the Chopin waltz unearthed in a New York library, EL PAÍS English, ‏2024-10-30 (באנגלית אמריקאית)
4. Narodowy Instytut Fryderyka Chopina, nifc.pl
5. Brandi Smith, Faculty of Rice’s Shepherd School react to discovery of new Chopin waltz, Rice University, ‏October 29th 2024
6. "Hear a Chopin Waltz Unearthed After Nearly 200 Years" (באנגלית). 2024-10-27. נבדק ב-2024-12-27.
7. Deutsche Grammophon Releases Lang Lang’s World Premiere Recording of Long-Lost Chopin Waltz - Lang Lang, Deutsche Grammophon (באנגלית)
8. Chopin: The New Waltz & Mazurkas | Warner Classics, www.warnerclassics.com, ‏2024-11-05 (באנגלית)