התרבות הטליוטית

התרבות הטליוטית

רוגם ליד הפארק הארכאולוגי של Puig de sa Morisca במיורקה
רוגם ליד הפארק הארכאולוגי של Puig de sa Morisca במיורקה
אזור גאוגרפי	האיים הגימנסיים של ספרד
אתרים עיקריים	Puig de sa Morisca במיורקה ו-Talatí de Dalt במנורקה
תקופה	תקופת הברזל
טווח תאריכים	מ-1300 לפנה"ס – בערך שנת 123 לפנה"ס
תרבות קודמת	התרבות הפרה-טליוטית

התרבות הטליוטית (בספרדית: Talaiotic Culture, בקטלאנית: Cultura talaiòtica) או התקופה הטליוטית הוא הכינוי שניתן לחברה שהתקיימה באיים הגימנסיים (האיים הבלאריים המזרחיים ביותר) בתקופת הברזל. מקורותיה הם מסוף האלף השני לפני הספירה, כאשר מהתרבות הפרה-טליוטית עברה משבר והתפתחה לתרבות הטליוטית. שמה נגזר מהטליוטים, שהם המבנים הנפוצים והסמליים ביותר מהתקופה הפרהיסטורית של האיים הבלאריים.

מקורות

טליוט

עד שלהי המאה ה-20, הייתה תאוריה שהתרבות הטליוטית נוצרה מתוך אינטראקציה בין עמים חדשים ממזרח הים התיכון ותרבות האיים המקומית, בצורה של פלישה תוקפנית, או אולי כהתבוללות שלווה. התרבות הטליוטית התעוררה במקביל להתרחשות המשבר שנגרם על ידי גויי הים, אשר חולל מהפכה בחברות בחלק זה של הים התיכון עד המאה ה-13 לפני הספירה. תאוריות אלו התבססו בעיקר על שרידים ארכיטקטוניים הקיימים בשפע על מיורקה ומנורקה. העם הטליוטי נחשב לגזע לוחמני בשל שפע הטליוטים או מגדלי ההגנה וקיומן של עיירות מוקפות חומה. בנוסף, הטליוטים היו דומים במובנים רבים לנוראגים של סרדיניה, מה שמחזק את התאוריה שהעם הטליוטי היה ממוצא סרדי.

עם זאת, חפירות ארכאולוגיות שנערכו בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 קבעו שהטליוטים נבנו הרבה יותר מאוחר – בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, כלומר הם לא נבנו בתקופת גויי הים. והנוראגים של סרדיניה. בנוסף, יש יותר ויותר הוכחות שמה שנחשב למעבר פתאומי מתרבות פרה-טליוטית בתקופת הברונזה לתרבות הטליוטית היה למעשה אבולוציה איטית שנמשכה כמה מאות שנים, ולמעשה נגרמה על ידי משבר מקומי באיים הבלאריים. עם זאת, לא ניתן לשלול לחלוטין השפעות חיצוניות על התרבות הטליוטית, שכן קיומן של סגסוגות ארד באי (שדורש בדיל, שאינו זמין באיים הבלאריים) מעיד על כך שהתקיימו מגעים תכופים עם העולם החיצון.

הכניסה והחומה של הכפר הטליוטי Ses Païsses במיורקה.

היסטוריה

העדויות הראשונות המצביעות על התפתחותה של תרבות זו הופיעו בסוף האלף השני לפני הספירה, כאשר חברת האיים הייתה מאוימת בשל גידול אוכלוסין, ייצור מזון לא יעיל ומרחב מחיה מוגבל. טכניקות חקלאיות שהתושבים הראשונים הביאו עמם אלפי שנים קודם לכן בתקופה הכלקוליתית כללו נטיעות באדמה שפונתה זמן קצר קודם לכן על ידי שריפת יערות וחריש של האדמה שהתפנתה. טכניקה זו הביאה להידרדרות מהירה של האדמה הפורייה, ועשויה להיות הגורם העיקרי לתזונה המבוססת כמעט לחלוטין על בשר של תושבי האי לקראת סוף תקופת הברונזה.

התקופה הטליוטית במיורקה

עמוד מרכזי ולוחות הגג של טליוט במיורקה.

המונומנטים הגדולים הראשונים על מיורקה מתקופה זו הם הרגמים השכבתיים (Túmulos Escalonados), שנועדו לקבורה. תאריך בנייתם מתוארך מסוף האלף השני לפנה"ס ועד ראשית האלף הראשון לפנה"ס, ורבים מהרגמים קשורים להיפוגאה מתקופת הברונזה. לסיכום, החברה של עידן זה נקראת "פרוטו-טליוטית", מכיוון שמאפיינים רבים של החברה הטליוטית שלאחר מכן מתחילים להופיע בזמן זה. מאפיינים אלה כוללים את קיבוץ האוכלוסייה לעיירות. אושר כי בחלק מהעיירות הטליוטיות הללו פורקו מבנים קודמים הבנויים כסירה והמכונים naviforme, על מנת להשתמש בחומר הבנייה לבניית מגורים רגילים.

בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, טליוטים החלו להתרבות על מיורקה, או שהופיעו בצורה מבודדת כאבן גבול טריטוריאלית, או בעיירות, אך לרוב קובצו יחד במרכזים טקסיים. במיורקה, מרכזי טקסים אלה היו בשפע כמו העיירות עצמן. חלקם כללו קבוצות קטנות של מבני אבן (טליוטים, רגמים), הפזורים על פני האי, ולעיתים קרובות שימשו כאבני גבול בין העיירות. חלק ממרכזי הטקס הללו כללו שורה של עד שבעה מבני אבן לאורך מרחק של יותר מחצי קילומטר. השפע של מרכזים אלה משמש עדות לחשיבותם: ככל הנראה הם היו המקום שבו נפתרו מחלוקות תכופות, ושם חגגו חגיגות שונות. המרכזים שימשו גם לוח שנה עונתי וכלכלי (פעילויות כלכליות כמו זריעה, קטיף, ציד), שבו יכלו להיפגש צעירי עיירות שונות (ובכך הבטיחו זיווגים בין אוכלוסיות שונות).

פנים ההיפוגאום הטליוטי של מיורקה, עם עמוד שנחפר מהסלע.

גם מקומות מקודשים היו קיימים באי, וניתן לזהותם מכיוון ששתי הפינות האחוריות שלהם מעוגלות. מקדשים שהיו בתוך הערים היו קטנים, ובתוכם היה רק עמוד אחד, שהיה פחות או יותר במרכז. המקדשים באזור הכפרי היו גדולים בהרבה (10–15 מטרים) וכללו זוגות רבים של עמודים.

המונומנטים של הקבורה במיורקה היו מגוונים, מאפיין דומה לעידן הקודם: קבורה נעשתה במערות טבעיות ובהיפוגאום. ההיפוגאומים הטליוטים היו גדולים בהרבה מאלו של תקופת הברונזה, לפעמים עם עמודים שנחפרו מהסלע שמסביב, והגדלת העמודים הללו סיפקה סיבה להגדלת ההיפוגאומים עצמם. כמו כן נבנה בית קברות גדול, הנקרופוליס של סון ריאל (Son Real), הייחודי למיורקה ומנורקה. הנקרופוליס שימש כבית קברות שבו הקברים היו דומים לטליוטים קטנים, והיו עגולים או מרובעים. בנקרופוליס ניתן למצוא גם "נאווטות (אנ')"^[א] קטנות. למרות ההעדפה הטליוטית לקבורה בהיפוגאום, בתקופת התרבות הטליוטית הוכנס חידוש: קבורת גופה בסיד.

חרב בת 3,200 שנה שהשתמרה היטב מתקופת הברונזה התגלתה על ידי ארכאולוגים באי מיורקה ב-Puigpunyent מאתר של טליוט. מומחים הניחו שהנשק יוצר כאשר התרבות הטליוטית הייתה של הידרדרות. החרב מוצגת במוזיאון מיורקה הסמוך.^[1]

התקופה הטליוטית במנורקה

קבר Es Tudons במנורקה

המבנה המכונה טאולה (אנ') של Talatí de Dalt במנורקה.

הארגון מחדש של החברה של מנורקה למשטרי צ'יף ועיירות התרחש בקווים דומים לשינויים החברתיים במיורקה, אם כי חלק מהעיירות במנורקה היו גדולות בהרבה מאלו של מיורקה, מה שמעיד אולי על קיומם של שינויים או מתחים חברתיים חזקים יותר. מגוון המונומנטים במנורקה (מלבד טליוטים) שנבנו מסוף תקופת הברונזה ולאורך כל תקופת הברזל, עולה על אלו שנמצאו במיורקה. בסוף האלף השני לפני הספירה, הופיעו קברים המכונים "נווטות".^[א] הם נבנו בטכניקות טליוטיות, אך נשאבו גם ממסורת עתיקה מאוד המכילה קווי דמיון רבים למסורת בניית הדולמנים מלפני האלף הקודם.

המבנה המכונה "טאולה" נחשב למונומנט הטקסי הסמלי ביותר של מנורקה. הוא שימש כמקדש, והמתחם שלו היה בעל צורת פרסה, דומה לאלו שנמצאו על מיורקה אך בניגוד לסוג במיורקה, היה בעל מבנה מרכזי גדול הדומה לשולחן ("טאולה" פירושו "שולחן" בשפה הקטלאנית). תאריך הבנייה המדויק של מקדשים אלה אינו ידוע, אם כי המתחמים היו יכולים להתקיים בכל רחבי התרבות הטליוטית, והמונומנטים המרכזיים יכולים להשתייך לכל תאריך במהלך האלף הראשון.

המחקרים הארכאולוגיים קבעו שבתרבות זו השתמשו בכסף רק לקישוט, התושבים לא אימצו כתיבה ולא השתמשו מעולם באובניים עד שתרבותם דעכה עם הכיבוש הרומי.

המחבר הראשון שכתב על המונומנטים הטלאיוטים של מנורקה היה חואן ראמיס (אנ') בספרו "עתיקות קלטיות באי מנורקה" (Antigüedades célticas de la isla de Menorca), שנערך ב-1818, בהיותו הספר הראשון בשפה הספרדית המוקדש כולו לפרהיסטוריה.

בספטמבר 2023 הכריז ארגון אונסק"ו על האתרים הפרהיסטוריים של מנורקה הטליוטית כאתר מורשת עולמית.

קץ התקופה הטליוטית

אותם הגורמים שהולידו את התקופה הטלאיוטית חרצו את גורלה. הופסקה בניית הטליוטים, ורבים מהם הושמדו או הוסבו לשימושים שונים. המרכז הפוני הסמוך של אבוסוס, איביזה של ימינו, הגדיל את השפעתו המסחרית וכלל את האיים הגימנסיים; הרחבה כלכלית זו הפכה את עצמה למעשה לקולוניזציה פונית של האיים הגימנסיים. הים התיכון נשלט לאחר מכן על ידי האימפריה הרומית ואימפריית קרתגו. המלחמות הפוניות התפרצו בין שתי המעצמות הללו, והאיים מיורקה ומנורקה נגררו בכוח למה שמכונה התקופה הפוסט-טליוטית (הידועה גם בתור התרבות הבלארית או התרבות הפוסט-טליוטית).

קישורים חיצוניים

• Talaiotic culture in Menorca. Megalithic monuments. Discovering Menorca
• La guía online de la prehistoria en Mallorca y Menorca
• Museu arqueològic de Son Fornés, Mallorca
• L'Arqueologia de Menorca - La Arqueología de Menorca - The Archaeology of Minorca
• Patrimoni històric de Menorca
• Talatí de Dalt
• Son Catlar

ביאורים

1. מקטאלנית naveta, צורה של קבר חדר מגליתי ייחודי למנורקה. הקברים מתוארכים לתקופת הברונזה המוקדמת. יש להם שני קירות אנכיים ושני קירות מוטים המקנים להם צורה של סירה הפוכה, מקור הכינוי

הערות שוליים

1. Margaritoff, Marco (2019-09-20). "3,200-Year-Old Bronze Age Sword Unearthed On Spanish Island Of Mallorca". All That's Interesting.