תנועת התעוררות נוסדה בשנת 2008 על ידי קבוצת צעירים ירושלמית בהובלתם של עופר ברקוביץ, מירב כהן, קובי פריג, שחר פישר ועידו נחום, במטרה לקדם את האוכלוסייה הצעירה בירושלים ולחזק אותה כ"עיר ציונית פלורליסטית ויצרנית". התנועה התמודדה בבחירות העירוניות באותה השנה ברשימה משותפת עם סיעת ירושלמים בראשות רחל עזריה. הרשימה קיבלה שני מנדטים, אחד לכל סיעה, כאשר נציגי התעוררות במועצה היו עופר ברקוביץ' ומירב כהן שהתחלפו במסגרת הסכם רוטציה.
בחירות 2013
בבחירות המקומיות שנערכו בשנת 2013 התמודדה התעוררות עצמאית וזכתה בארבעה מנדטים, מה שהפך אותה לסיעה השלישית בגודלה במועצת העיר. יו"ר התנועה עופר ברקוביץ' קיבל את סגנות ראשות העיר, וכן את תיק הפיתוח הכלכלי והתעסוקה, תיק מרכז העיר ותיק התרבות. מספר 2 בתנועה, חנן רובין[1] קיבל את תיק הצעירים והמשפחות, יו"ר ועדת התמיכות העירונית, וחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. מספר 3, עינב בר[2] את תיק קידום העסקים הקטנים, ואלעד מלכא[3] את תיק הנוער. במהלך הקדנציה התבצעה רוטציה ואת מלכא החליף יואב ייבין.[4] בספטמבר 2017 הודיע חבר המועצה חנן רובין על התפטרותו מתפקידו, ובמקומו חזר למועצה אלעד מלכא.[5] במרץ 2018 פרש יואב ייבין מחברותו במועצה ובמקומו נכנס דן אילוז. אילוז לא התמודד ברשימת התעוררות למועצה והחל את פעילותו בהתעוררות ב-2016.
ב-30 בספטמבר2014 ביקר מבקר המדינה יוסף שפירא את התנהלותה התקציבית של הסיעה במהלך בחירות 2013. על פי דו"ח המבקר, מאזן הוצאות הסיעה היה גבוה מסך הכנסות הסיעה במהלך קמפיין הבחירות, זאת בנוסף לעובדה שהסיעה העלימה מהדו"ח שהגישה למבקר המדינה את מלוא הוצאותיה במהלך קמפיין הבחירות. בעקבות כך, המבקר קנס את התעוררות בכחצי מיליון שקלים.[6]
עינב בר כהן. מראשי מפלגת התעוררות בירושלים.אלעד מלכא, חבר מועצה מטעם התעוררות בירושלים בשנים 2013–2021
בקיץ 2017 פרץ משבר חריף בין התנועה לבין ראש העיר ניר ברקת על רקע ביקורתה של התנועה על תוכניתו של ברקת לחלוקת שכונות ירושלים לחרדים, לדתיים ולחילונים.[7] במהלך המשבר, ברקת איים על חברי המועצה מטעם התעוררות בתביעת דיבה אם לא יחזרו בהם מהאשמותיהם נגדו.[8]
בחירות 2018
בנובמבר 2017 פרשה הסיעה מהקואליציה העירונית בעקבות חילוקי דעות עם ראש העירייה ניר ברקת. בנוסף, הכריזה הסיעה כי יו"ר הסיעה עופר ברקוביץ יתמודד על תפקיד ראש העירייה בבחירות לעירייה ב-2018.[9] בבחירות שהתקיימו ב-30 באוקטובר קיבל ברקוביץ 29% מהקולות והתמודד בסיבוב שני שנערך ב-13 בנובמבר מול משה ליאון, על ראשות העירייה,[10] בו הפסיד ברקוביץ לאחר שזכה ב-49.15% מהקולות לעומת 50.85% למשה ליאון.
באוגוסט 2018 חשפה התנועה את חברי הרשימה שלה לבחירות 2018, ביניהם מספר חברי הליכוד.[11]בבחירות 2018 זכתה ל-46,310 קולות, שהם 7 חברי מועצה, והייתה למפלגה הגדולה ביותר במועצת עיריית ירושלים.[12] התעוררות ניהלה משא ומתן לכניסה לקואליציה, אך לבסוף החליטה המפלגה להישאר באופוזיציה.
ביוני 2021 פרשו מהתנועה שני חברי מועצה מטעמה, ימית אלה יואלי ואבישי כהן, לאחר שהראשונה סירבה להתפטר ממועצת העיר וכהן תמך במהלך הקואליציה לתת לה מקומות בוועדות העירייה על חשבון הקואליציה, לאחר שברקוביץ' נישל את השניים מתפקידיהם.[13][14][15] השניים הקימו יחדיו סיעה בשם "יחד בירושלים" והצטרפו לקואליציה של משה ליאון.
בנובמבר 2022 הודיע עופר ברקוביץ' על רצונו ב"פסק זמן" מפעילות ציבורית.[16] לאחר פרישתו, נבחר אדיר שוורץ בהליך בחירות פנימי לעמוד בראש התנועה, ומרים סלע נבחרה לסגניתו.[17][18] שוורץ עמד בראש האופוזיציה עד לבחירות 2024, ולאחריהן החל לכהן כסגן ראש העיר ומרים סלע החלה לכהן כחברת מועצה.[19][20][21]
בחירות 2024
על רקע המתיחות נוכח הרפורמה המשפטית קידם שוורץ מהלך של "צום חירום לאומי" בתשעה באב שהוקדש למאמצים למניעת הקרע בעם.[22] ב-3 באוגוסט 2023 הודיעה מפלגת "המחנה הממלכתי" על תמיכתה בתנועת התעוררות בירושלים לקראת הבחירות הקרבות כאשר הסכם תמיכה רשמי נחתם בין גנץ ושוורץ במסגרתו שובצו שני נציגים של המחנה הממלכתי ברשימת התעוררות למועצת העיר: אריאל בזיז, מספר 3 ברשימה ונועה שלום, מספר 6 ברשימה. בבחירות, שהתקיימו לאחר דחיה עקב מלחמת "חרבות הברזל", זכתה התנועה ל-3 מנדטים במועצת העיר.
התנועה הצטרפה לאחר הבחירות לקואליציה העירונית בראשות ראש העירייה משה ליאון. אדיר שוורץ מכהן כסגן ראש העיר, כמחזיק תיק הצעירים וכמ"מ יו"ר ועדת התמיכות, מרים סלע מחזיקה בתיק הפיתוח הכלכלי והחדשנות ובתיק ההתנדבות ואריאל בזיז מחזיק בתיקי קידום העסקים ותיק הרבעים[23]
פעילות
מעבר לפעילות של הנציגים במועצת העיר, התעוררות היא תנועה חברתית המורכבת מ-14 צוותים העוסקים בתחומים השונים, כגון חינוך, תעסוקה, דיור, תרבות ועוד, המורכבים כולם ממתנדבים. כמו כן לתנועה תא סטודנטים באוניברסיטה העברית.[דרוש מקור]
התנועה מארגנת אירועי תרבות רבים. התנועה פעלה והצליחה למנוע את סגירתו של קולנוע "לב- סמדר" והביאה לשימורו. בנוסף, הקימה התעוררות את מינהלת הקולנוע, לעידוד הפקות קולנוע בעיר.[דרוש מקור]
בתחום הדיור הובילה התנועה את המאבק להכפלת מיסוי הארנונה על דירות רפאים,[24] וכן מובילה פרויקטים נוספים להוזלת מחירי הדיור בעיר על ידי בנייה בשטחים ציבוריים מעל מבני ציבור וקבוצות רכישה יחד עם רוח חדשה.[25] ופועלת בעד צמצום הנטל הבירוקרטי ועלויות הארנונה לתושבי העיר.[26][27]
עוד בתחום הכלכלי, נאבקת התנועה להשארת משרדי הממשלה בירושלים ולהחזרתם של משרדים רבים לתוך הבירה בהתאם להחלטות הממשלה וחוק יסוד: ירושלים.[28] בין היתר, נאבקה התנועה להבטחת מיקומו של תאגיד השידור הציבורי החדש בירושלים ובמאי 2016 פעילי התנועה אף חסמו את כביש מס 1 בכניסה לעיר במחאה.[29] בנוסף, הצליחה התעוררות בהובלת המאבק הלאומי להכנסת קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" לפרויקטים המוזלים של "מחיר למשתכן" מאת משרד השיכון והבינוי. חשיבותו של הקריטריון היא בכך שהוא מאפשר לצעירים הירושלמים לצבור נקודות זכות לצורך קבלת ההטבה, אך מעצם העובדה כי הם עובדים לפרנסתם.[דרוש מקור]
בתחום התעסוקה פועלת התנועה לקדם יזמות עסקית ויזמות טכנולוגית בעיר בשיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח ירושלים.[30] כמו כן, מסייעת התנועה להקלת הביורוקרטיה העירונית העומדת בפני עסקים קטנים ובינוניים והובילה להחלטת מועצת העיר על העדפת ספקים ונותני שירותים ירושלמים במכרזים עירוניים.[31]
התעוררות פעילה גם בתחום יחסי דתיים וחילוניים בעיר. היא נאבקה כדי לאפשר לעסקים שונים להפתח גם בשבת, בין היתר סינמה סיטי ירושלים,[32] ובית הקפה בגן העצמאות. בעקבות מכרז שפרסמה עיריית ירושלים להפעלת בית קפה בגן השושנים בעיר בו צירפה סעיף לפיו בית הקפה לא יוכל לפעול בשבת, עתרה תנועת התעוררות לבית המשפט המחוזי בירושלים ובית המשפט פסל את הסעיף.[33] התעוררות גם יזמה את פרויקט "בליבה חומה", אשר במסגרתו חונכים סטודנטים באוניברסיטה העברית סטודנטים חרדים, כדי להקל עליהם את הקליטה בקמפוס ולסייע להם לימודיהם.
