הגייס הורכב משלוש אוגדות שמנו 17,460 חיילים כל אחת. האוגדה האלפינית השנייה - טרידנטינה, והאוגדה האלפינית השלישית - ג'וליה, שכללו 2 רגימנטים של חיל רגלים קל, רגימנט ארטילרייה וכן כוחות עזר כל אחת. האוגדה האלפינית הרביעית – קונאו, שכללה 2 רגימנטים של חיל רגלים קל וכוחות עזר ובמהלך לחימתה בחזית המזרחית, לא כללה רגימנט ארטילריה. בנוסף כלל הגייס 11 סוללותארטילריה שהוכפפו למפקד הקורפוס וצוידו ב-32 תותחים בקוטר 105 מילימטרים, ו-13 תותחים בקוטר 149 מילימטרים.
קרב סטלינגרד ופירוק הקורפוס
במהלך קרב סטלינגרד הוצב הקורפוס כ-270 קילומטרים מהעיר סטלינגרד בקו הגנה שכלל גם כוחות הונגרים ורומנים. במהלך "מבצע סטורן קטן" תקפו שתי ארמיות סובייטיות את כוחות הארמייה השמינית האיטלקית. ארמיית המשמר הראשונה של הצבא האדום תקפה את מרכז ההגנה האיטלקית ובינואר 1943 תקפה הארמייה השישית הסובייטית את קווי ההגנה של הקורפוס האלפיני, אשר בשל נחיתותו המספרית, ולמרות לחימתו העזה, לא עמד במתקפה. בסך הכל כותרו בידי כוחות הצבא האדום כ-130,000 חיילים איטלקים, מביניהם רק הקורפוס האלפיני היה ברמת חיילות בת התמודדות עם הכוחות הסובייטים העדיפים.
הקורפוס האלפיני ניהל קרב הקרבה עקוב מדם מול הכוחות הסובייטים העדיפים, הצליח לפרוץ את הכיתור וליצור נתיב מילוט לחיילי הארמייה האיטלקית. מחיר הנפגעים ומניין הנשבים מקרב חיילי הקורפוס היה גבוה מאוד, ובסיום הקרב הוא חדל מלתפקד כיחידה לוחמת אורגאנית. האוגדה הרביעית נמחקה לחלוטין, רק 4,250 מחיילי האוגדה השנייה ו-1,200 מחיילי האוגדה השלישית שרדו את המתקפה והצליחו לסגת מאזור הקרבות. בסך הכל הצליחו להיחלץ מהכיתור כ-45,000 מחיילי הארמייה השמינית. באפריל 1943 הוחזרו החיילים האיטלקים למולדתם ולא שבו להילחם עוד במסגרת הארמייה השמינית.
.png)
