הקונצ'רטי הברנדנבורגיים

דף השער של הקונצ'רטו של ברנדנבורג

הקונצ'רטי הברנדנבורגיים (רשימת יצירות מאת יוהאן סבסטיאן באך 1046-1051) הם אוסף של שישה קונצ'רטי מסוג קונצ'רטו גרוסו אשר נכתבו על ידי יוהאן סבסטיאן באך בזמן שהותו בקֶטֶן בשנים 1718–1720, והוקדשו למרקיז מברנדנבורג ב-1721.

כתב היד של הסט שמור בספריית המדינה בברלין.

יוהאן סבסטיאן באך

רקע

הקדשה כתובה בצרפתית לקונצ'רטו של ברנדנבורג

לקראת סוף שנת 1718 בילה באך בברלין, במטרה לאסוף צ'מבלו חדש שנבנה עבורו. בזמן שהותו בברלין פגש כנראה באך את המרקיז מברנדנבורג, מוזיקאי חובבן ונלהב, ונתבקש על ידיו להכין אוסף של קונצ'רטי עבורו. כשהכין באך את העותק מ-29 במרץ 1721 שהוקדש למרקיז הודה שקיבל את הוראותיו של המרקיז מספר שנים קודם לכן. הפער בין בקשתו של המרקיז ובין פרסום העותק המוקדש של באך נעוץ כנראה במשקל הכבד של היצירות שכתב באך בשהותו בת שש השנים בעיר קטן.

לדברי ההיסטוריון הגרמני היינריך בסלר (Besseler), הקונצ'רטי לא הולחנו כמחזור אלא בנפרד – מספרים 6, 3 ו-1 ב-1718, מספר 2 ושני הפרקים האחרונים של מספר 1 ב-1719, ומספרים 4 ו-5 ב-1720. המוזיקולוג הבריטי ת'רסטון דארט (Thurston Dart) האמין שקונצ'רטו מס' 6 הולחן בתקופה מוקדמת יותר בויימאר (1708-1717) או אפילו בארנשטאדט (1703-1707).

הקונצ'רטי

קונצ'רטו	סולם	BWV	סולנים	מספר פרקים
1	פה מז'ור	1046	שלושה אבובים, בסון, שתי קרנות, כינור פיקולו	4
2	פה מז'ור	1047	חלילית, אבוב, חצוצרה, כינור	3
3	סול מ'זור	1048	שלושה כינורות, שלוש ויולות, שלושה צ'לי, קונטינואו	3
4	סול מ'זור	1049	כינור, שתי חליליות	3
5	רה מ'זור	1050	חליל, כינור, צ'מבלו	3
6	סי במול מז'ור	1051	שתי ויולות, שתי ויולות דה-גמבה, צ'לו, ויולונה וקונטינואו	3

קונצ'רטו מס' 1 בפה מז'ור רי"ב 1046

	קונצ'רטו מס' 1 בפה מז'ור 1. ללא ציון טמפו 2. אדאג'ו 3. אלגרו 4. מינואט – טריו I — פולאקה — טריו II
לעזרה בהפעלת הקבצים

נכתב לשלושה אבובים, בסון, שתי קרנות, כינור פיקולו^[1] סולו; תזמורת של שני כינורות, ויולה וקונטינואו.

• 1. ללא ציון טמפו
• 2. אדאג'ו
• 3. אלגרו
• 4. מינואט – טריו I — פולאקה — טריו II

הסולנים ביצירה הם האבובים (במיוחד האבוב הראשון), הבסון והכינור. גם תפקידי הקרנות נחשבים כתפקידי סולו, אם כי חלק גדול מהזמן הן משמשות כחלק מהתזמורת. הסינפוניה של קנטטה מס' 208 ("קנטטת הציד") היא גרסה מוקדמת של קונצ'רטו זה.

קונצ'רטו מס' 2 בפה מז'ור רי"ב 1047

	קונצ'רטו מס' 2 בפה מז'ור 1. ללא ציון טמפו 2. אנדנטה 3. אלגרו אסאי
לעזרה בהפעלת הקבצים

נכתב לחלילית, אבוב, חצוצרה, כינור סולו; תזמורת של שני כינורות, ויולה, קונטינואו.

• 1. ללא ציון טמפו
• 2. אנדנטה
• 3. אלגרו אסאי

תפקיד החצוצרה קשה ותובעני מאוד, במיוחד עבור החצוצרה הטבעית בה נגנו בזמנו של באך. ישנם מוזיקולוגים המאמינים שבאך השתמש במילה Tromba (באיטלקית "חצוצרה") במשמעות רחבה של כלי נשיפה ממתכת, וכי יש לבצע את התפקיד בקרן יער.

קונצ'רטו מס' 3 בסול מז'ור רי"ב 1048

	קונצ'רטו מס' 3 בסול מז'ור 1. ללא ציון טמפו 2. אדאג'ו 3. אלגרו ביצוע: תזמורת Advent Chamber
לעזרה בהפעלת הקבצים

נכתב לשלושה כינורות, שלוש ויולות, שלושה צ'לי וקונטינואו.

• 1. ללא ציון טמפו
• 2. אדאג'ו
• 3. אלגרו

פרק האדג'יו הוא למעשה שני אקורדים, ומהווה חידה עבור מוזיקאים. ברוב הביצועים מאלתר הכנר או נגן הקונטינואו קדנצה בפרק זה. המוזיקולוג ת'רסטון דארט הכניס לראשונה את השימוש בפרק האדאג'ו מהסונטה בסול מז'ור לכינור וקונטינואו רי"ב 1021 במקום הפרק המקורי. קונצ'רטו זה מתייחד בכך שאין בו תזמורת ליווי נפרדת: תשעת הסולנים משמשים גם כתזמורת.

קונצ'רטו מס' 4 בסול מז'ור רי"ב 1049

	קונצ'רטו מס' 4 בסול מז'ור 1. אלגרו 2. אנדנטה 3. פרסטו
לעזרה בהפעלת הקבצים

נכתב לכינור סולו, שתי חליליות; תזמורת של שני כינורות, ויולה וקונטינואו.

• 1. אלגרו
• 2. אנדנטה
• 3. פרסטו

תפקיד החליליות כתוב ל-flauto d'echo, ויש מחלוקת בין המוזיקולוגים אשר לכוונתו של המלחין. רוב המוזיקולוגים חושבים שמדובר בחלילית האלט הרגילה, ושהציון echo ("הד") מתייחס לתפקיד ההד בפרק השני. באך עיבד מאוחר יותר את הקונצ'רטו הרביעי מחדש כקונצ'רטו לצ'מבלו בפה מז'ור, רי"ב 1057.

קונצ'רטו מס' 5 ברה מז'ור רי"ב 1050

	קונצ'רטו מס' 5 ברה מז'ור 1. אלגרו 2. אפטואוזו 3. אלגרו ביצוע: תזמורת Advent Chamber. רוקסנה פאבל גולדשטיין- כינור, קונסטנס שופלין- חליל, מתיו גאנונג- צ'מבלו
לעזרה בהפעלת הקבצים

נכתב לחליל, כינור, צ'מבלו (סולנים); "תזמורת" חסרה המורכבת מכינור, ויולה, צ'לו וְויולונה.

• 1. אלגרו
• 2. אפטואוזו
• 3. אלגרו

הקונצ'רטו נכתב כנראה עם חזרתו של באך מברלין ב-1719, כדי להפגין את יכולתיו של הצ'מבלו החדש שאיתו חזר, בייחוד על ידי הקדנצה הארוכה והראוותנית שבסוף בפרק הראשון.

קונצ'רטו מס' 6 בסי במול מז'ור רי"ב 1051

	קונצ'רטו מס' 6 בסי במול מז'ור 1. ללא ציון טמפו 2. אדאג'ו מא נון טאנטו 3. אלגרו ביצוע: תזמורת Advent Chamber. אליאס גולדשטיין, אליזבת צ'וי- ויולות, אנה שטיינהוף- צ'לו
לעזרה בהפעלת הקבצים

נכתב לשתי ויולות, שתי ויולות דה-גמבה, צ'לו, ויולונה, קונטינואו.

• 1. ללא ציון טמפו
• 2. אדאג'ו מא נון טאנטו
• 3. אלגרו

הקונצ'רטו כנראה מגיע ממספר מקורות, ביניהם רי"ב 208, קנטטה מהתקופה שלפני שהותו בעיר קטן. התפקיד של הויולות דה גמבה והמנעד שבו הוא עושה שימוש, רומז שהוא נכתב במקור לוויול טנור. כלים אלו היו נוחים יותר לשימוש על ידי מוזיקאים לא מקצועיים. תפקידי הסולו בקונצ'רטו שייכים לוויולות, ובמידה מסוימת גם לצ'לו - ייתכן שבאך רצה ליצור הנגדה בין משפחת הכינור החדשה יותר לבין משפחת הוויול העתיקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הקונצ'רטי הברנדנבורגיים בוויקישיתוף

• כתב היד של סט הקונצ'רטי באתר של ספריית המדינה בברלין
• ביצוע של ששת הקונצ'רטי וארבע הסוויטות באתר IDAGIO (באנגלית)
• הקונצ'רטי הברנדנבורגיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. "כינור פיקולו" הוא כינור המכוון טרצה גבוה יותר מהכינור הרגיל, וכנראה היה גם מעט קטן יותר. הכוונון הגבוה (סי-במול - פה - דו - סול) מאפשר לסולן לנגן אקורדים שאינם אפשריים בכינור רגיל.