את הצעדה יזמו האקטיביסטים דייוויד מיקסנר וקליב ג'ונס, והיא הייתה ההפגנה הראשונה בנושא זכויות להט"ב בארצות הברית שנערכה בוושינגטון די. סי. מאז שנת 2000.[2] ארגונים אחרים יזמו פעילויות נוספות במהלך סוף השבוע בו התקיימה ההפגנה, ובהן צוינו 11 שנים לרצח של מת'יו שפרד, שקידם תשומת-לב ציבורית ופעולות חקיקה בנושא פשעי שנאה.
רקע
מאות אלפי מפגינים אשר כללו בעיקר את חברי קהילת הלהט"ב לצד פעילים חברתיים בהם מטעם ארגוני זכויות אדם צעדו ביום ראשון ה-11 באוקטובר 2009 מהבית הלבן אל עבר הקפיטול, בדרישה שהנשיא ברק אובמה יפעל, כפי שהצהיר, לביטול מדיניות "אל תשאל, אל תספר" של צבא ארצות הברית האוסרת על הומואים ולסביות מוצהרים לשרת בצבא, וכן לפעול לביטול אפליה של אנשי להט"ב בתחומים נוספים בהם אפליה בתעסוקה, דברי שנאה, מתן שירותים ועוד.[3] ארגונים רבים התקוממו לאחר אישורה של הצעה 8 בקליפורניה המבטלת את האפשרות לנישואים חד מיניים במדינה ומחו נגד מה שנתפס בעיניים כאוזלת יד בנושא מצד ממשלו של אובמה.[4] על אף שלא הייתה הערכה רשמית של כמות המשתתפים,[5] אמצעי התקשורת בארצות הברית העריכו כי בצעדה השתתפו מעל 200,000 איש.[3] שלא כמו באירועים דומים שנערכו בשנים 1979, 1987, 1993 ו-2000 בהם הופיעו ידוענים והם משכו עד חצי מיליון איש, "הצעדה לשוויון לאומי" נשאה אופי של תנועה שורשית, ותוכננה להיות בסגנון מאופק.[4]
מכיוון שהמארגנים עשו שימוש נרחב ברשתות חברתיות באינטרנט על מנת לגייס את המשתתפים, האירוע אורגן במהירות רבה יותר ובפחות הוצאות כלכליות בהשוואה לאירועים הקודמים.[6] המארגנים הוציאו סכום של 156,000 דולר על הפקת האירוע, וגייסו סכום של 260,000 דולר.[7]
מלבד נאומים, במהלך האירוע הועברו סדנאות בנושאים שונים הקשורים לזכויות להט"ב כגון התרת שירות צבאי עבור להט"בים ברחבי העולם, אימוץ, וזכויות עבור טרנסג'נדרים.[8] קליב ג'ונס ושרי וולף קיימו סדנה בבית הקפה "Busboys and Poets", עם כמה מאות משתתפים, בנושא המאבק לזכויות להט"ב של הקהילה הגאה.
נואמים
לאחר שהגיעה הצעדה מהבית הלבן אל הקפיטול, התקיים במקום כנס ובו נאמו יותר מ-30 אישים.[9][10] בין הנואמים היו:
בערב שלפני הצעדה התקיים בוושינגטון אירוע מטעם הקמפיין לזכויות אדם, ארגון הלהט"ב הגדול והמשמעותי ביותר מסוגו בארצות הברית. באירוע נאם הנשיא ברק אובמה, והייתה זו הפעם השנייה שנשיא מכהן נואם בפני הארגון, אחרי ביל קלינטון בשנת 1997.[8]
הנאום שודר במלואו ברשתות הטלוויזיה CNN ו-C-SPAN, ובו התייחס אובמה לסוגיות שונות של שוויון, כגון החוק האמריקאי למניעת אפליה במקומות עבודה,[12]חוק פשעי השנאה, ההצעה לביטול חוק הגנת הנישואים,[13] ונושא המאבק במחלת האיידס. בנוגע למדיניות (המעוגנת בחוק) "אל תשאל, אל תספר", הצהיר אובמה באומרו כי: "אני אבטל את המדיניות. זו ההתחייבות שלי אליכם".[14]