מפת העיר העגולה של בגדאדתרשים של העיר העגולה של בגדאד שצויר על ידי הגאוגרף הבלגי גאי לה סטראנג בשנת 1900
העיר העגולה של בגדאד (נקראת גם: קריית השלום; בערבית: مدينة السلام, בתעתיק מערבית: מדינת אלסלאם או: עירו של אל-מנסור) הייתה עיר עתיקה בצורת עיגול ומוקפת חומות (דבר שהיה מאופיין באדריכלות פרסית) שהייתה בנויה בחלקה המערבי של בגדאד בסמוך לנהר החידקל. העיר הוקמה בין 767 ל-912 לספירה, והייתה אחת הערים הגדולות בעולם באותה תקופה. הח'ליףאל-מנסורהעבאסי הקים ב-762 את ארמונו שם וסביבו נבנתה העיר.
העיר העגולה לא נועדה להיות המרכז העירוני. היא הייתה קטנה (קוטר העיר לפי ההערכות הוא בין 1000 ל-2500 מטר) בגודלה. העיר העגולה נבנתה כעיר ארמון של החליף ושימשה מרחב פרטי של החליף וכמרכז ממשלתי.
הסיבה להקמת העיר בצורה מעגלית אינה ברורה. ייתכן כי הייתה לכך השפעה מרכז-אסייתית, ייתכן כי הצורה המעגלית הייתה בעלת משמעות סימבולית כלשהי, וייתכן כי בניית חומה עגולה סביב העיר הייתה זולה יותר והיא יצרה הגנה טובה יותר עבור העיר (לא היו בה פינות, המהוות נקודת חולשה).
רק שרידים מעטים מאוד נותרו כיום מהעיר העגולה של בגדד. רובה של העיר נהרס ועליו הוקמו שכונות מגורים חדישות, ומסגד עבור המוסלמים השיעים.
תיאור העיר
חומות ושערים
העיר העגולה הוקפה בשלוש חומות: "חומה ראשונה" הייתה בגובה של 10 מטרים ומעבר לחומה זו היה שטח ריק שיועד לצורכי הגנת העיר מפני התקפות. ארבעת שערי העיר הראשיים שהיו מצויים בחומה זו נקראו בשמות: "שער כופה", "שער דמשק", "שער בצרה", "שער ח'וראסאן". שמהם יצאו ארבע דרכים מחוץ לעיר ואף למדינה. משער ח'וראסאן יצאה: דרך ח'וראסאן שהייתה הדרך הכי מפורסמת ושימשה בתור אחד הקטעים של דרך המשי המפורסמת.
"חומה שנייה" הייתה בגובה של 35 מטרים, בחומה זו היו ארבעה שערים, וביניהם מגדלי שמירה. ליד כל שער נבנו מגורי שומרים.
"החומה השלישית" הקיפה את כל השטח הפנימי של העיר.
שולי העיר
בתי העיר נבנו במעין מעגל פנימי סביב למרכז העיר שהייתה מוקפת בחומה הפנימית (החומה השלישית) עם ארבעת השערים ביניהם שמהם הובילו ארבעה רחובות אל מרכז העיר ומחוץ לעיר. ברחובות אלו פעלו חנויות ושווקים, ובין ארבעת הרחובות האלו התגוררו התושבים בארבעה רבעים.
מרכז העיר
במרכז העיר היה שטח גדול ורחב ידיים שבו היה מצוי הארמון של הח'ליף, ארמונות הנסיכים, מגורי המשרתים, המסגד הגדול ומשרדי הממשלה כמו בית האוצר, מחסני הנשק, לשכת צוות הארמון וכן מגורי המשמר האישי של החליף ובני משפחתו. המסגד הוקם ליד הארמון כדי להראות באופן סמלי את האחדות הדתית בממלכה המוסלמית, אחדות בין השלטון המוסלמי לדת המוסלמית.
פרברי העיר
מסביב לחומת העיר שכנו "תעלות מים" רבות שיצאו מנהר החידקל וביניהן שכנו: "ארמונות" ו-"שווקים" רבים שהיוו חלק מן המסחר בעיר עצמה ומחוץ לה. בין היתר שימשו תעלות המים לשתייה וגם להשקיה לצורכי חקלאות. באזורים שהיו מסביב לעיר העגולה שכנו גם שכונות מגורים עבור הצבא ואזרחי המדינה בנוסף אל "שתי חומות חיצוניות" שהוקמו בצידו השני של נהר החידקל, אחת ארוכה ואחת נוספת קצרה יותר שחלקם נהרס במהלך המאה ה-20.
גלריה
העיר העגולה בתרשים של עומאר פארוק
החלק הצפוני של העיר עגולה
קטע מתוך החומה החיצונית שהוקמה בפרברי העיר בצידו השני של נהר החידקל (צולם בשנת 2016)
.png)
