הנרי רוברט דוגדייל הארדי (באנגלית: Henry Robert Dugdale Hardy; נולד ב-15 במרץ 1949) הוא אקדמאי, סופר ועורך בריטי.
קריירה
הארדי נולד בלונדון ב-1949 והתחנך בלאנסינג קולג', שם למד עם טים רייס.[1] הוא המשיך בלימודים קלאסיים, ולאחר מכן התמקד בפילוסופיה ופסיכולוגיה, בקורפוס כריסטי קולג' ובוולפסון קולג' באוניברסיטת אוקספורד, שם כתב תזה בפילוסופיית הנפש בשם 'חוויות סובייקטיביות',[2] מאוחר יותר הורחב לכדי עבודת דוקטורט.[3] בוולפסון פגש הארדי את נשיא וולפסון קולג' דאז, ישעיהו ברלין.[4]
הכרך הראשון שנערך על ידי הארדי היה אוסף של כתבים מאת ארנולד מלינסון, כומר אוקספורד אקסצנטרי שאצלו התאכסן במשך שבע שנים. הוא פרסם עבודה זו תחת השם 'רוברט דוגדייל'.[5] בהיותו עדיין סטודנט, הארדי גם הלחין מספר קטעים מוזיקליים, אותם פרסם שנים רבות לאחר מכן.[6]
בנוסף לפרסום תחת השם 'רוברט דוגדייל' בין השנים 1974 עד 2005,[7] הארדי עבד במשך שלוש עשרה שנים (1977–1990) כעורך בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, תחילה ערך וכתב במחלקת הספרים הכללית, ולאחר מכן ערך ספרים אקדמיים בתור עורך בכיר, לימודי פוליטיקה וחברתיים. ב-1980, בהשראת התעקשותו של ישעיהו ברלין על תפקידם המכריע של הוגים אינדיבידואליים בתולדות הרעיונות, הוא הוציא לאור את סדרת 'Past Masters' בהוצאת האוניברסיטה. הארדי הוא עמית בוולפסון קולג' מאז 1990 (עמית כבוד מאז 2015).
בוולפסון הוא פגש את בריאן מגי, הכיר אותו היטב והפך למו"ל שלו. כשמגי מת ב-2019, הוא ארגן ערב לזכרו בקיבל קולג', אוקספורד (שם מגי עשה את התואר ראשון שלו), שהוקלטה בסרט.[8]
ישעיהו ברלין
ישעיהו ברלין, על אף שהיה דמות אינטלקטואלית חשובה בזמן מותו, לא נחשב בשלב מסוים כמי שפרסם בהרחבה רבה.[9] המחקר של הארדי גילה שברלין פרסם יותר מ-150 יצירות עד סוף שנות ה-70.[10]
עריכתו של הארדי למאמרים של ברלין הפכה את היצירה החשובה ביותר של ברלין לזמינה באופן נרחב.[11] בשנת 1990 נטש הארדי את הקריירה שלו במערכת ההוצאה לאור כדי לעבוד במשרה מלאה על מאמרים, הרצאות והתכתבויות שטרם פורסמו של ברלין. הוא ערך (בשיתוף) שמונה עשר כרכים מכתבי ברלין (בתוספת מהדורות חדשות של שלוש עשרה כרכים אלה), וכן מהדורה בת ארבעה כרכים של מכתבי ברלין, ושני ספרים וחוברת על ברלין. ב-2018 פרסם ספר זיכרונות על עבודתו עם ברלין ועליו.[12] בסקירה של הספר עבור 'הספרים הטובים ביותר של 2018' בהגרדיאן, כתב ג'ון באנוויל: "הנרי הארדי הקדיש באופן מוגזם את החלק הגדול של הקריירה המקצועית שלו לעריכה, לקידום ולחגיגה של יצירתו של ישעיהו ברלין. בספר Search of Isaiah Berlin: A Literary Adventure (I.B.Tauris) מביט לאחור על עבודת האהובה הארוכה שלו בחיבה, שנינות יבשה עדינה ובחמיצות קלה של רוגז מוצדק על אלה שהופקדו על עבודתיו של ברלין לאחר מותו. החלק השני מורכב מהתגובה הפילוסופית של הארדי עצמו לתיאוריות של ברלין בנושאים כמו התרבות, אמונה דתית והטבע האנושי המשותף שלנו. ספר נפלא בנושא נפלא".[13]
חיים משפחתיים ואישיים
ב-1979 התחתן הארדי עם אן וילקינסון, היסטוריונית של הרפואה. הם נפרדו ב-2004, והתגרשו ב-2012. יש להם שני ילדים, אלן (יליד 1983) ומייקל (יליד 1985). הרדי התחתן עם מרי ב-2013, ועכשיו חי איתה בווירל.
לקה בהתקף לב ב-16 במרץ 2021, אך החלים מזה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
