האדמה הנבחרת (בטאגאלוג: Lupang Hinirang) הוא ההמנון הלאומי של הפיליפינים.
שם ההמנון בגרסתו הראשונית בספרדית הוא: "Marcha Filipina Magdalo".
מילות השיר בספרדית נכתבו באוגוסט 1899 בידי חייל ומשורר צעיר בשם חוזה פלמה. ב-1938, תרגמו חבר הסנאט הפיליפיני קמילו אוסיאס ומרי א. ליין את מילות השיר לאנגלית. הוא אומץ כהמנון בעל מעמד רשמי בשם "המנון פיליפיני".
בזמן שלטונו של נשיא הפיליפינים רמון מגסייסיי, תורגם ההמנון לטאגאלוג - שפת אימו, על ידי חוליאן קרוז בלמסדה ואילדפונסו סנטוס. גרסה זו אומצה ב-6 במאי 1956 כהמנון לאומי בשם Lupang Hinirang.
ב-12 בפברואר 1998 חקקה ממשלת הפיליפינים חוק האוסר על שירת ההמנון בשפה אחרת מאשר טאגאלוג, אולם דוברי שפות פיליפיניות אחרות מביעים התנגדות כלפיו.[1]
מילות השיר
הגרסה בספרדית מ-1899
Tierra adorada
Hija del sol de Oriente,
Su fuego ardiente
En ti latiendo está.
¡Tierra de amores!
Del heroísmo cuna,
Los invasores
No te hollarán jamás.
En tu azul cielo, en tus auras,
En tus montes y en tu mar
Esplende y late el poema
De tu amada libertad.
Tu pabellón, que en las lides
La victoria iluminó,
No verá nunca apagados
Sus estrellas ni su sol.
Tierra de dichas, del sol y amores,
En tu regazo dulce es vivir.
Es una gloria para tus hijos,
Cuando te ofenden, por ti morir.
הגרסה באנגלית מ-1938
Land of the morning
Child of the sun returning
With fervor burning
Thee do our souls adore.
Land dear and holy,
Cradle of noble heroes,
Ne’er shall invaders
Trample thy sacred shores.
Ever within thy skies and through thy clouds
And o'er thy hills and sea
Do we behold the radiance, feel the throb
Of glorious liberty
Thy banner dear to all our hearts
Its sun and stars alight,
Oh, never shall its shining fields
Be dimmed by tyrants might!
Beautiful land of love, o land of light,
In thine embrace 'tis rapture to lie
But it is glory ever, when thou art wronged
For us thy sons to suffer and die.
הגרסה הסופית בטאגאלוג
Bayang magiliw,
Perlas ng silanganan,
Alab ng puso
Sa dibdib mo’y buhay.
Lupang hinirang,
Duyan ka ng magiting,
Sa manlulupig
Di ka pasisiil.
Sa dagat at bundok,
Sa simoy at sa langit mong bughaw,
May dilag ang tula
At awit sa paglayang minamahal.
Ang kislap ng watawat mo’y
Tagumpay na nagniningning;
Ang bituin at araw niya,
Kailan pa ma’y di magdidilim.
Lupa ng araw, ng luwalhati’t pagsinta,
Buhay ay langit sa piling mo;
Aming ligaya na ‘pag may mang-aapi,
Ang mamatay nang dahil sa ‘yo.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
