עוד מאכל מסורתי הוא הקיקות שזה מרק חם עם חתיכות של בצק מבושל וחריף שאוכלים בימות החורף הקרים ובין ראש חודש אב לח' באב.
המטבח היהודי הלובי
השבת והחגים במחזור השנה, וכן האירועים השונים במעגל החיים, העשירו את המטבח בגיוון התבשילים, המתכונים ודברי המתיקה, שבאו לידי ביטוי גם במטבח של העניים, שכלכלו את תקציבם בהתאם.
הטביחה (החמין), העשוי ממגוון של תבשילים, קדרות ונזידים, עם "בזארת טביחה" (תוספות שונות, כמו ביצים קשות, "מסראן מחשי" – מעי ממולא, "קוקלה" – כופתת סולת עם בשר ושומן, וכו').
בחגים התבשילים עשירים ומגוונים יותר וחלק מהם היו ייחודיים לחג מסוים ולעיתים הייתה בהם סמליות, כמו:
הבזין (גבנוני בצק מבושל, המסמלים את הר סיני/הר המוריה, ועליו תבשיל עם בשר), בחג השבועות, בראש השנה ובחג הסוכות;
הברכיות, שעלו על שלחן ערב ראש השנה, שמות מרכיביהן היו בצליל הברכה;
עסבנה (מעיים הממולאים בבשר אורז ודברים נוספים, נהגו לאכול אותו בעיקר בסוכות ובפסח.
רינגה
ספנז (סופגנין, מעין סופגנייה שטוחה), שהוכן ב"לילת התנור" (בליל ערב ראש השנה ובליל ערב כיפורים), וכן בליל הושענא רבה ("לילת זאת הברכה") ובחג החנוכה ובעיקר ב"ראש חודש לבנאת" (ראש חודש הבנות הוא ראש חודש טבת);
בימי החג; חלקי פנים של כבש צלויים בליל הושענא רבה ("לילת אלכבדה ולראיה");
חלאוות פורים (מגדנות פורים), דברי מתיקה רבים ומגוונים ("דבלא", "מק'רוט", "בוריק בלוז", "כעך מלבס" וכו');
בולו -לחם מתוק עם פרות יבשים ושקדים, נאכלם עם ביצה לאחר הפסח. בנוסף נוהגים לאכול אותו קודם הכיפור ועם צאתו.
ספרא (מאפה), נהגו להכין באירועים מיוחדים ובחלק מהמקומות גם בפורים.
הבסיסה (תערובת של מיני תבואה ותבלינים קלויים וטחונים, סוכר ומיני פירות יבשים בלולים בשמן) בערב ראש חודש ניסן;
רוב מגוון התבשילים והמאפים היה נהוג, בדרך כלל, בכל הקהילות היהודיות בלוב, אך, בשל תנאים שונים והשפעות סביבתיות, התפתחו גרסאות בשינויים מזעריים, בין קהילה לקהילה, שהתבטאו באופן ההכנה ובתוספות השונות למתכונים.[1]
המטבח של תושבי לוב
קוסקוס טריפוליטאי
תושבי לוב נוהגים לאכול בבית, מלבד בימי שישי, בהם נהוג לבלות בפיקניקים על חוף הים התיכון. רוב המסעדות ובתי הקפה מיועדים לנוכרים, שבאו מחוץ למדינה. התפריטים יותר מתוחכמים מבעבר, וכיום ניתן למצוא גיוון רב יותר של מטבח לובי ומזרח-תיכוני. מטבח בינלאומי זמין בבתי המלון הגדולים.
כל המשקאות האלכוהוליים אסורים בלוב, על פי חוקי האסלאם. שיכר מקומי זמין למעוניינים, אך אינו חוקי ובדרך כלל באיכות ירודה.
המשקה הלאומי של לוב הוא הרוזטה, משקה העשוי משקדים טחונים ומהם יוצא תרכיז שאיתו מערבבים מים ויוצא משקה מתוק וקר לימים חמים
בקבוקימים מינרליים נפוצים מאוד, וכמוהם גם משקאות קלים מגוונים. מיציפירות, במיוחד תפוז, נמכרים (בעונה המתאימה) בדוכני רחוב. התה לובי הוא משקה סמיך המוגש בכוסות קטנות, לעיתים קרובות בשילוב עם עלי נענע או בוטנים. בקרב אוכלוסיית לוב כמו גם יהודי לוב (בפרט בשבת) נפוץ סוג קפה מקומי הנקרא קפה קורטו או (בשמו המקורי) "קפה עטרה", קפה אמריקאי ניתן אף הוא לקנייה בלוב, ובה נפוץ המותג "נסקפה" (Nescafé).
