developmental process involved in reproduction, ovulation cycle
מזהים
קוד MeSH
G08.686.605
מזהה MeSH
D008597
השינויים בשחלה במהלך מחזור הווסת: 1. דימום. 2. + 3. השלב הפוליקולרי. 4. ביוץ. 5. גופיף צהוב. 6. הפרשת רירית הרחם.
המחזור החודשי, או מחזור הווסת (באנגלית: Menstrual cycle), הוא שורה של שינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגופן של נשים פוריות. נהוג לקרוא לווסת בשם "המחזור החודשי", אולם הווסת היא רק שלב אחד, שבו מתרחש דימום, מבין כל שלבי המחזור. המחזור החודשי, המפוקח ומתנהל תחת המערכת האנדוקרינית, חיוני לצורך תהליך הפריון והילודה.
מקובל לחלק את המחזור החודשי לארבעה שלבים: שלב הווסת, השלב הפוליקולרי (נקרא גם פרוליפרטיבי), הביוץ והשלב הלוטאלי (נקרא גם סקרטורי - הפרשתי). אורך כל שלב משתנה מאישה לאישה וממחזור למחזור.
הזמן הממוצע של מחזור הוא 28 ימים[1], וכל מחזור נספר כאשר היום הראשון שלו הוא היום בו החלה הווסת. הווסת הראשונה של האישה נקראת ברפואה "menarch" ולרוב מתחילה לאחר גיל 12. התהליך בו מסתיים המחזור אצל האישה, נקרא "מנופאוזה", והוא מתרחש לרוב בין גיל 45 לגיל 55.
תהליך המחזור
מחזור וסת אופייני
תהליך המחזור מאופיין בעלייה בכמות האסטרוגן במהלך השלב הפוליקולרי, וסת, הפסקת הדימום והתעבות רירית הרחם מחדש:
הזקיקים המתפתחים מפרישים את הורמון האסטרוגן, שכאשר הוא מגיע לרמה מספקת, הוא מעודד הפרשה של הורמון ה LH בכמות גדולה.
כ-24 עד 36 שעות לאחר העלייה החדה בהורמון LH, נבחר זקיק דומיננטי ממנו בוקעת הביצית בתהליך הנקרא ביוץ. שאר הזקיקים עוברים אטרופיה ומתים.
לאחר הביוץ, הביצית חיה במשך כ-24 שעות בהן יכול להפרות אותה זרעון חדש שנכנס לחצוצרה, או אחד שנאגר בה בימים הקודמים. השאריות שנותרו מן הזקיק הדומיננטי בשחלה הופכות לגופיף צהוב, בעל חשיבות בהפרשת פרוגסטרון.
תחת השפעת הפרוגסטרון, רירית הרחם מתעבה ומתכוננת להשרשת הביצית המופרית ברחם, כאשר חלה הפריה כאמור על ידי תא זרע.
כאשר לא חלה השרשה בתוך שבועיים, הגופיף הצהוב מפסיק להפריש פרוגסטרון ומביא לירידות חדות ברמות הפרוגסטרון והאסטרוגן. ירידות חדות אלו מביאות לנשירת רירית הרחם בתהליך הנקרא "וסת", שנמשך כמה ימים.
הופעת המחזור החודשי
הווסת הראשונה (menarch) היא אחד מהשלבים המאוחרים יותר בתהליך ההתבגרות המינית אצל נערות, וקודמים לו, במרבית המקרים, תהליך צמיחת השדיים והופעת שער הערווה ושיער בבית השחי. הגיל הממוצע של הופעת הווסת הוא גיל 12, אולם הווסת יכולה להופיע גם בגילאים מוקדמים או מאוחרים יותר. גורמים כגון תורשה, תזונה ומצב בריאותי יכולים להאיץ או לעכב את הווסת הראשונה.
הפסקת הווסת נקראת מנופאוזה והיא מתרחשת בממוצע בגיל 52. הפסקה של הווסת לפני גיל 45 נחשבת כמנופאוזה מוקדמת.
אורך המחזור החודשי אצל האישה משתנה ממחזור למחזור בחלק מן המקרים, ובחלק מן המקרים המחזור אינו סדיר או מאופיין בכמות דם שהיא אבנורמלית.
שלבי המחזור
המחזור החודשי
שלבי המחזור ואורכם הם כדלקמן:
שלב הופעת הווסת – ביום הראשון של המחזור, בממוצע כ-4 ימים.
השלב הפוליקולרי – החל מהיום החמישי ועד היום ה-13 למחזור. נקרא גם השלב הפרולפרטיבי.
שלב הביוץ – מהיום ה-13 ועד היום ה-16 למחזור.
השלב הלוטאלי (ידוע גם כשלב הסקרטורי) – בין יום 16 ליום 28.
באופן כללי, הביוץ חל בין 12 ל-16 יום לפני תחילת המחזור החדש, ומכאן נובע כי השלב הלוטאלי הוא השלב שאורכו נע בין 12 ל-16 יום כאשר אצל אותה אישה הוא לרוב יהיה קבוע על אותו מספר ימים (אלא במקרים של שינויים משמעותיים בחייה), ואילו השלב הפוליקולרי הוא השלב המשתנה אשר גורם לכך שלכל אישה יש משך מחזור שונה.
וסת היא התהליך במהלך המחזור, בו מתקלפת רירית הרחם ונושרת כדימום וגינלי במשך מספר ימים. שלב הדימום הנורמלי אורך 2–10 ימים, כאשר כמות הדם הנורמלית במהלך הווסת היא בממוצע 35 מ"ל בסך הכל, וכמות הנעה בין 10–80 מ"ל נחשבת נורמלית.
הדימום נגרם כתוצאה מירידה ברמות הפרוגסטרון (withdrawal bleeding) - הירידה גורמת לעליה בפרוסטגלנדינים ועליה באנזימים פרוטאוליטיים, המביאים להרחבה של כלי דם ולדימום. מוקדים נקרוטיים נוצרים ברירית הרחם ויש נשירה של הרירית.
כאבים והתכווצויות בבטן ובגב הם סימפטומים אופייניים במהלך ימי הווסת, כאשר כאבים קשים מוגדרים כ"דיסמנוריאה" והם נפוצים בעיקר אצל נערות מתבגרות ונשים צעירות אך יכולים לנבוע גם מ״אנדומטריוזיס״.
טרם תהליך הווסת חשה האישה בחלק מן המקרים רגישות בשדיים ותסמינים נוספים הידועים כ"תסמונת קדם וסתית". תסמינים אלו נעלמים במהלך הווסת.
השלב הפוליקולרי
השלב הפוליקולרי נקרא גם השלב הפרוליפרטיבי מאחר שבמהלך שלב זה של המחזור, נבנית רירית הרחם בהדרגה (עוברת פרוליפרציה, התרבות).
תחת ההשפעה של עליה בהורמון FSH (הורמון מגרה זקיק), מספר זקיקים (כ-10–15) עוברים סטימולציה הורמונלית וגדלים. במהלך גדילתם זקיקים אלו מפרישים אסטרדיול (אסטרוגן). האסטרוגן מביא לגדילה ולהתעבות של רירית הרחם כהכנה להשרשה בעתיד של ביצית מופרית. אחד מן הזקיקים האמורים הופך להיות הזקיק הדומיננטי בעוד השאר מתנוונים. הזקיק הזה הופך להיות דומיננטי משום שהוא הזקיק אשר מגיב להורמון ה-FSH יותר מכל הזקיקים האחרים.
מבחינה היסטולוגית, השלב הפוליקולרי מתאפיין בהפיכת התאים המרכיבים את הזקיק מתאים שטוחים לתאי גרנולוזה קוביאודליים, וכן בהופעה של רצפטורים להורמון FSH.
במהלך השלב הפוליקולרי, רמות אסטרוגן המופרשות על ידי הזקיקים מדכאות את ההפרשה של ההורמון LH המופרש מההיפופיזה. כאשר מתקרב מועד הביוץ והזקיק הדומיננטי והביצית שבתוכו עומדים להיות בשלים, רמות האסטרוגן מגיעות לגבול מסוים אשר ממנו מתחיל גירוי להפרשה של LH- כלומר, יש שתי תגובות הפוכות של LH לאסטרוגן, אשר יכולות להיות מוסברות על ידי קיומם של שני רצפטורים שונים בהיפותלמוס האחראים לכך- האחד, אסטרוגן-רצפטור-אלפא, אשר אחראי למנגנון היזון שלילי בין רמות האסטרוגן לרמות LH, ואסטרוגן-רצפטור-בתא, האחראי ליחס חיובי בין רמות האסטרוגן לרמות LH. לסיכום, בערך ביום ה-12 רמות האסטרוגן מגיעות לרמה כזו הגורמת לשחרור ולעליה גבוהה ברמות LH (נקרא גם LH surge) ואשר נמשך 48 שעות.
שחרור ההורמון LH מביא לבשלות הביצית ולהחלשת דופן הזקיק, וליציאת הביצית מתוך הזקיק ומן השחלה בדרכה אל החצוצרה. קוטרה של ביצית בשלה הוא כ-0.2 מ"מ. לאחר מעבר מהיר של הביצית בחלל הפריטונאלי, היא מגיעה לחצוצרה ומחכה להפריה על ידי הזרע. ההפריה, אם מתרחשת, היא באזור האמפולה של החצוצרה (האזור הרחב ביותר של החצוצרה). משך הזמן של הביצית המופרית בדרכה עד לרחם הוא 3 ימים, כאשר משך ההשרשה באנדומטריום (רקמת הרחם) אורך 3 ימים נוספים. אצל חלק מן הנשים, יש כאב המתלווה לתהליך הביוץ, הנקרא "מיטלשמרץ" (מגרמנית- Mittelschmerz).
השלב הלוטאלי
השלב הלוטאלי נקרא גם השלב המפריש (סקרטורי). תפקיד חשוב בשלב זה יש לגופיף הצהוב, אשר מפריש בעיקר פרוגסטרון. פרוגסטרון הופך את רירית הרחם לבשלה לצורך תהליך ההשרשה של הביצית המופרית.
למעשה, לאחר הביוץ, ההורמונים FSH ו- LH שמקורם מההיפופיזה מביאים להיווצרותו של הגופיף הצהוב (הנוצר מהזקיק הדומיננטי, אשר ממנו כאמור בקעה הביצית במהלך הביוץ). הגופיף הצהוב נקרא כך ככל הנראה בגלל הצטברות פיגמנט צהוב. רמת ייצור הפרוגסטרון עולה בהתמדה עד 7 ימים לאחר הביוץ, ואז מתחילה ירידה איטית של רמות אלו. לקראת סוף השלב הלוטאלי, מתחילים להופיע רצפטורים הרגישים יותר ל- HCG מאשר ל- LH, ואכן, אם מתקיימת הפריה והשרשה, HCG המופרש מהטרופובלסט יכול לתמוך בגופיף הצהוב ליצור פרוגסטרון. משך חייו של הגופיף הצהוב ללא היריון הוא 14 יום, כאשר ירידת רמות הפרוגסטרון בסוף השלב הלוטאלי מפנה את הדרך יחד עם ירידה ברמות האסטרוגן לגיוס מחודש של קבוצת זקיקים לתחילת חיי מחזור חדש.
מחזור לא מבייץ (anovulation): מחזור יכול להתרחש גם ללא ביוץ, זהו מחזור לא מבייץ. מחזור לא מבייץ מתרחש כאשר האסטרוגן מופרש וגורם לרירית הרחם להתעבות, אולם לא נוצר זקיק דומיננטי אשר ממנו פורצת הביצית אל החצוצרה. המחזורים הראשונים אצל נערה מתבגרת בחלקם אינם מבייצים במהלך השנה - שנה וחצי הראשונות. גם אצל אישה טרום הפסקת הווסת (פרה-מנופאוזה) קיימים מחזורים שאינם מבייצים. במחזור לא מבייץ, לא נוצר גופיף צהוב, ואין לפרוגסטרון השפעות על רירית הרחם. אסטרוגן ממשיך להביא לגדילה של רירית הרחם והתעבותה עד לנשירת הרירית, לרוב פחות מ-28 ימים. על כן, מחזורים לא מבייצים מאופיינים בחלק מן המקרים בדימום כבד יותר ובמשך מחזור קצר יותר.
מנורגיה (menorrhagia): זהו מחזור סדיר המאופיין בדימום כבד (יותר מ-80CC). גורמים כגון מיומות (שרירנים), סיבוכי היריון, אדנומיוזיס, התקנים תוך רחמיים, גידולים ממאירים וסיבות נוספות מביאות למנורגיה.
מיעוט וסת או היפו-מנוריאה (hypomenorrhea): זהו מחזור המאופיין בדימום נמוך (ולעיתים רק כתמי דם) או קצר. לעיתים הסיבה יכולה להיות חסימה חלקית הנוצרת על ידי קרום הבתולין.תסמונת אשרמן (asherman's syndrome) המאופיינת בהידבקויות של חלל הרחם, יכולה להביא לכך. נשים הנוטלות גלולות למניעת היריון מדווחות בחלק מן המקרים על דימום מועט, זוהי תופעה נורמלית.
מטרורגיה (metrorrhagia): זהו דימום המתרחש בין מחזורים. פוליפים אנדומטריאליים וכן סרטן צוואר הרחם עלולים לגרום לכך. גם מתן אסטרוגן חיצוני בשנים האחרונות מביא למטרורגיה.
מנומטרורגיה (menometrorrhagia): זהו דימום המתרחש באינטרוולים לא סדירים. כמות ומשך הדימום משתנים גם הם. גידולים ממאירים או סיבוכי היריון יכולים להביא למנומטרורגיה.
נדירת וסת או אוליגומנוריאה (Oligomenorrhea): זהו מחזור חודשי באינטרוולים ארוכים (מעל 35 ימים בין מחזור למחזור). כאשר ישנם מעל 6 חודשים ללא מחזור, זה נקרא א-מנוריאה (amenorrhea). אוליגומנוריאה יכולה לנבוע מסיבות אנדוקרינולוגיות (למשל, היריון, סיבות הקשורות במערכת ההיפותלמוס-היפופיזה, מנופאוזה) או סיבות סיסטמיות (ירידה משמעותית במשקל). לעיתים קיימים גידולים המפרישים אסטרוגן והמביאים לתמונה קלינית של אוליגומנוריאה.
דימום השתרשות: דימום חלש (הפרשות חומות, או ורודות) בשבוע השלישי, או רביעי מאז המחזור האחרון. הדימום נובע מהשתרשות ההריון ברחם, ומתרחש בכ-20% מההריונות[2].
^Silverthorn, Dee Unglaub (2013). Human Physiology: An Integrated Approach (6th ed.). Glenview, IL: Pearson Education, Inc. pp. 850–890. ISBN0-321-75007-1.
