חלק מהמהפכנים היו סוציאליסטים וחלק קפיטליסטים, אך כולם היו אנטי-מונרכיסטים. אחרי שפרצה המהפכה בבאדן פרצו התקוממויות דומות במקומות רבים שהיו תחת הקונפדרציה הגרמנית. נקודות השיא של המהפכה היו התקוממות הקר (Heckeraufstand) באפריל 1848 שהייתה ניסיון פשיטה על ארמון הדוכס בהובלת המהפכן פרידריך הקר והפיכת שטרופה (Struve-Putsch) בספטמבר 1848 שבה המהפכן גוסטב שטרופה עמד בראש צבא שכבש את העיר לראך (Lörrach).
המהפכה לוותה לפרקים גם ברדיפת יהודי באדן על ידי חלק מהמהפכנים.
המהפכה הבאדית התקבעה כאירוע הרואי בתודעה ההיסטורית של באדן.
השיר המהפכני "Heckerlied", "הקרליד", "שיר הקר", על שם פרידריך הקר, שימש את המהפכנים הבאדים כהמנון בלתי-רשמי ונהיה שיר עם באדי, השיר מבטא התנגדות חריפה ל"סדר הישן" ושאיפות אלימות מאוד נגד כמרים ובני אצולה.
