הלנה־שרה בלם (קורק) (בפולנית: Helena Blam-Kurek; 31 בינואר 1915 – 23 ביולי 1995) הייתה חסידת אומות העולם אשר הצילה יהודים באוקראינה במהלך מלחמת העולם השנייה.
רקע ביוגרפי
בלם נולדה בעיירה סטרי שבאוקראינה (Стрий) לאב יהודי בשם יעקב בוגנר (Jakob Bogner) ולאם נוצרייה בשם קטרזינה בוחו (Katarzyna Bocho). אביה נפטר בהיותה בת שנתיים, ואת שנות ילדותה המוקדמות בילתה אצל קרובי משפחה בכפר קוראבינה (Kochawrina) הסמוך לסטרי. לאחר מספר שנים נישאה אימה ליוזף קורק (Jozef Kurk) אשר אימץ אותה. בשנת 1920 עברה המשפחה לגור בעיר בוריסלב (Boryslaw).
פעילותה להצלת יהודים בתקופת השואה
עם כניסת הגרמנים לבוריסלב, חיפשה משפחתה של הלנה דרכים לעזור ליהודים. לה ולאביה החורג היו חברים ומכרים יהודים רבים. כשבוע וחצי לאחר הפלישֿה הגרמנית, הגיעו לבית משפחת קורק שני יהודים שביקשו מחסה ומזון. המשפחה אירחה, החביאה והאכילה אותם במשך כשבועיים ולאחר מכן עזבו, יצאו לדרכם והצטרפו למחתרת.
בזמן המלחמה הסתירה המשפחה יהודים בביתה והבריחה מזון ליהודים שהסתתרו ביער.
בתחילת 1943 הסתירה המשפחה כ-30 יהודים. בשל הצפיפות הרבה בקע לעיתים רעש גדול מהבית. באחת הפעמים, שכנה שעברה במקום חזתה במתרחש, אך הלנה דאגה להרגיע אותה והשכנה לא הלשינה עליהם. תקריות כאלו קרו לעיתים קרובות, אך השכנים בדרך כלל נמנעו לדווח על כך. יהודים היו מגיעים לבית המשפחה כדי להתחבא או שחזרו לגטו להיפגש עם משפחותיהם או לעבודה. משפחת בלם הייתה מוכנה לארח את כל מי שהגיע אליה להסתתר.
בעקבות המקרים בהם נתפסה המשפחה על ידי השכנים, חזרו חלק מהיהודים לגטו, או שעברו למקומות מסתור אחרים מחשש להלשנה לרשויות. בבית נותרו כ-9 יהודים שהוסתרו על ידי הלנה בחצר הבית. השכנים ידעו שהיא מגדלת שם ארנבות, וזה היה התירוץ להגיע לשם לעיתים תכופות.
אביה החורג של הלנה, היה סוציאליסט אתאיסט, אשר התייחס ליהודים כשווים. קבוצת לאומנים אוקראיניים חשדה בו שהוא מסתיר בביתו יהודים וכינו אותו "ידיד היהודים". הם היו מתעללים בו, ובספטמבר 1943 רצחו אותו.
לאחר רצח האב, הודיע לה מנהל המכרה שבו עבד, כי היא או אימה צריכות להחליף אותו בעבודה. הלנה הלכה לעבודה במקום אביה, כיוון שאימה הייתה מבוגרת ולא התאימה לעבודה פיזית. בזמן שעבדה במכרה ניסתה לדלות מידע מהעובדים על האקציות הקרובות ביהודים, כדי להזהיר את ידידיה ולהסתיר אותם אצלה בבית. היא שמרה עם ידידיה היהודים על קשר הדוק, והייתה דואגת להבריח להם תרופות ומזון לפי הצורך.
בתחילת שנת 1944 התקרבה החזית אל מחנה "Limanawska Kasarnia". בעקבות כך החל חיסול הדרגתי של יהודי המחנה. להלנה היה בבית מחבוא קבוע מתחת לאדמה ובו הסתירה יהודים: משפחת ריינר, שמנתה 5 נפשות, איזידור מאייר ואחותו, ילדה מקרקוב ששמה לא ידוע ומשה בלם. הם נשארו במקום המסתור במשך זמן רב, פרט לשתי נשים ממשפחת ריינר שהיו חלשות והעבירו את הלילות בביתה.
באביב אותה שנה, הגיעו אל ביתה שני גרמנים בלווית אנשי מליציה אוקראינים בחיפוש אחר יהודים. לאחר חיפוש ממושך ויסודי שערכו בדירה לא מצאו את היהודים, אך לקחו איתם את הלנה, אימה ושכנה שנחשדה בשיתוף פעולה, ובזזו את הרכוש שנותר בבית. הן נשלחו לתחנת המיליציה האוקראינית, שם עברו עינויים קשים, הוכו עד אובדן הכרה ונחקרו באכזרית במשך מספר ימים.
הלנה ואימה לא נשברו ולא מסרו כל מידע, מאחר שלא הצליחו להוציא מהן מידע, הן הועברו אל המשטרה הפלילית הגרמנית שם עברו עינויים על ידי הגסטפו, עד שיום אחד הודיעו להן כי הן נידונו למוות. ידיד המשפחה, גרמני שגר לפני המלחמה בבוריסלב, הצליח להציל אותן ברגע האחרון. תחילה התכוונו הגרמנים לשחרר את שתיהן, אך לבסוף שוחררה רק האם, והלנה נשלחה למחנה ריכוז בלבוב. בקיץ 1944 שוחררה הלנה על ידי הצבא האדום.[1]
לאחר המלחמה
כשחזרה לבוריסלב מצאה את אימה בבית ריק, בית אשר נשדד ורוקן מחפצים. בנוסף, פגשה את משה בלם שהיה אחד היהודים שהוסתרו על ידה. הוא איבד את אשתו וילדיו והיה משותק כמעט לחלוטין כתוצאה מחבטה קשה בראש בעת ששהה באחד ממחנות הריכוז. היא נישאה לו, וב-1946 הם עברו להתגורר בפולין.
בשנת 1957 עלו לישראל. הלנה התגיירה ושינתה את שמה לשם שרה. השניים התגוררו בבני ברק. ב-23 ביולי 1995 בגיל 80, נפטרה הלנה שרה בלם.
הכרה והנצחה
ב-24 במרץ 1964 הכיר יד ושם בהלנה שרה בלם כחסידת אומות העולם וניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[2]
סיפורה של הלנה נחקר במסגרת מיזם "חסד אחרון". (מיזם משותף ל"יד ושם" ושירות הביטחון הכללי שנערך במהלך 2021, במסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) קברה של הלנה אותר בקריית שאול.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
_Blam-Kurek,_Sara-Helena.jpg)
