הלגיון האחד-עשר קלאודיה (בלטינית: Legio undecima Claudia) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי יוליוס קיסר בזמן מלחמת גאליה בשנת 58 לפנה"ס. הלגיון הוצב בפרובינקיית מואסיה עילית עד המאה ה-5 לספירה. סמל הלגיון היה שור. הלגיון השתתף בדיכוי מרד בר כוכבא ובמצור על ביתר.
נוכחות הלגיון בארץ ישראל
כתובת לטינית שנמצאה ליד המעיין בביתר מזכירה את הלגיון החמישי מקדוניקה והלגיון האחד-עשר קלאודיה. מאחר ששני הלגיונות האלה היו מוצבים בדאקיה זמן קצר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת שלטונו של טראיאנוס, נראה כי גדודים משני לגיונות אלה הובאו לעזרה בדיכוי המרד והוצבו כחיל משמר בביתר, לאחר כיבושה.[1]
מיכאל אבי-יונה פרסם מצבת קבורה שנמצאה בבית שאן, של פובליוס אליוס קאפיטו (Publius Aelius Capito), חייל בלגיון האחד-עשר קלאודיה, שמת בגיל 35 לאחר שירות צבאי בן עשר שנים.[2] לטענת גדליהו אלון, מת החייל בעקבות מרד בר כוכבא.[3]
לקריאה נוספת
- R. Fellmann, Die 11. Legion Claudia Pia Fidelis, in: Yann Le Bohec, Les légions de Rome sous le Haut-Empire, (2000 Lyon), pp. 127-131
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ C. Clermont-Ganneau, Archaeological researches in Palestine during the years 1873-74, London 1899, p.263-270
- ^ M.Avi-Yonah, "Greek and Latin Inscriptions from Jerusalem and Beisan", QDAP 8, 1939, pp.57
- ^ גדליהו אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד ב, עמ' 23 הערה 41; ג. פוקס, יון בארץ ישראל, בית שאן בתקופה ההלניסטית והרומית, ירושלים תשמ"ג, עמ' 101-103
