בשנת 1958 נתגלה שבר פסל עשוי בזלת שחורה אפורה בעת בניית מבנה חדש בכרכ (המזוהה עם קיר-מואב, בירתה של ממלכת מואב הקדומה). השבר, בגודל 12.5×14 סנטימטר, נתגלה בשימוש משני כחלק מקיר. נראה כי השבר היה חלק מפסל, אולי דמות לבושת שמלה. הכתובת בעלת שלוש השורות שעל שולי האבן מתוארכת למאה התשיעית לפניה"ס, ותואמת את סגנון הכתובת במצבת מישע. כיום השבר מוצג במוזיאון לארכאולוגיה של ירדן ברבת עמון.
כתובת זאת הוכיחה את שמו של אבי מלך מואב מישע, הפגום מעט במצבת מישע; משמעות השם היא, אולי, קיצור של "כמשיתן" (כמוש־נתן; השורש י־ת־נ הוא המקביל הפיניקי לשורש היהודאי נ־ת־נ), או "כמוש־אִתי", בדומה ל"אִתִּבעל/אִתֹּבעל".[2]
Reed, W. L., and F. V. Winnett. "A Fragment of an Early Moabite Inscription from Kerak." Bulletin of the American Schools of Oriental Research 172 (1963) 1-9.
Freedman, David Noel. "A Second Mesha Inscription." Bulletin of the American Schools of Oriental Research 175 (1964) 50-51.
Gibson, John C. L. Textbook of Syrian Semitic Inscriptions. Volume 1: Hebrew and Moabite Inscriptions. Oxford: Clarendon, 1971.
Pardee, Dennis. "Literary Sources for the History of Palestine and Syria II. Hebrew, Moabite, Ammonite and Edomite Inscriptions." Andrews University Seminary Studies 17 (1979) 47-70.
Sawyer, J. F. A., and David J. A. Clines, eds. Midian, Moab and Edom. JSOT Supplement Series 24. Sheffield: JSOT Press, 1983.
Dearman, Andrew, editor. Studies in the Mesha Inscription and Moab. Archaeology and Biblical Studies 2. Atlanta: Scholars, 1989.
Knauf, Ernst Axel. "Kerak." In Anchor Bible Dictionary, edited by D. N. Freedman, 4:22-24. New York: Doubleday, 1992.
Mattingly, Gerald L. "Mesha." In Anchor Bible Dictionary, edited by D. N. Freedman, 4:707. New York: Doubleday, 1992.