המונח הכרה בהקשר של מוסדות אקדמיים מתייחס לתהליך של הבטחת איכות שבו נבחנים שירותי המוסד ופעילויותיו על ידי גוף חיצוני, הקובע האם המוסד עומד בסטנדרטים מסוימים. אם המוסד עומד בקריטריונים אלה, הוא מקבל גושפנקא כמוסד אקדמי מוכר. הכרה במוסד אקדמי או בתוכנית אקדמית משפיעה על יכולתם של בוגרי המוסד או התוכנית להשתמש בתארים שהמוסד מעניק, ובמקרים רבים, תעודות שמעניק מוסד אקדמי לא-מוכר הן חסרות ערך, הן כבסיס ללימודים מתקדמים והן בשוק העבודה.
במרבית מדינות העולם, הגוף המפקח על איכותם של המוסדות האקדמיים הוא גוף ממשלתי. בארצות הברית קיימים מספר ארגונים פרטיים ללא כוונת רווח, שבהם חברות האוניברסיטאות והמכללות המוכרות.
בישראל
בישראל מקנה חוק המועצה להשכלה גבוהה את הסמכות להכיר במוסד אקדמי למועצה להשכלה גבוהה. סעיף 25טז לחוק זה קבע כי תואר שניתן על ידי שלוחה של אוניברסיטה זרה בישראל, שניתן לה רישיון מטעם המועצה להשכלה גבוהה, דינו, לכל דבר ועניין, כדין התואר הזהה המוענק על ידי מוסד-האם בארץ-האם. ב-29 במרץ 2005 אישרה הכנסת תיקון לסעיף זה, שבו נוספה, לאחר המילים "לכל דבר ועניין", ההסתייגות "למעט לעניין קבלה לעבודה, לעניין דירוג העובד ודרגתו ולעניין שכר ותנאי עבודה". דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים תיקון זה "לאפשר למעסיק גמישות ושיקול דעת בתגמול עובדים בעלי תארים מסוגי מוסדות שונים". בכך יצרה הכנסת, למעשה שתי רמות של הכרה במוסד אקדמי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
