היפריון (נקרא גם Saturn VII באנגלית Hyperion[1]) הוא ירח של כוכב הלכתשבתאי. הוא ידוע בעיקר עקב תצורתו המיוחדת (המזכירה תפוח אדמה), מסלולו הכאוטי והרכבו המיוחד.[2]
גילוי ושם
היפריון התגלה על ידי צוות האסטרונומים ויליאם בונד וג'ורג' בונד (אב ובנו) ב-16 בספטמבר 1848, ובמקביל באופן בלתי תלוי על ידי ויליאם לאסל ב-18 בספטמבר 1848[1] שנתן לירח את שמו.
לאסל קיבל את הצעתו של האסטרונום ג'ון הרשל אשר נתן את השמות לשבעת ירחי שבתאי שהתגלו קודם לכן, לפי המיתולוגיה היוונית. ולכן לאסל קרא לירח אחר היפריון, אחד מהטיטאנים, במיתולוגיה היוונית.[3]
מאפייני מסלול
היפריון שונה באופיו משאר הירחים בכך שמסלולו בעל אקסצנטריות גבוהה, תצורתו אינה כדורית והוא נמצא בתהודה מסלולית של 3:4 עם הירח טיטאן. כלומר, כאשר טיטאן מסיים ארבע הקפות סביב שבתאי, היפריון מסיים בדיוק שלוש הקפות.[4]
תצורת הסיבוב של הירח היא כאוטית, כלומר ללא סדר קבוע או צפוי מראש. היפריון, יחד עם הידרה וניקס הוא אחד מהירחים הבודדים במערכת השמש אשר אין לו סיבוב קבוע.[5]
מבנה ומאפייני פני השטח
פני השטח של הירח מרובים במכתשים. לחלקם ניתנו שמות של אלי הירח והשמש במיתולוגיות השונות.[6] ריבוי המכתשים נותנים לירח צורה המזכירה ספוג. מידת הנקבוביות של הירח היא גדולה מ-40%.[5]
לארבעת המכתשים הגדולים ניתנו שמות:
החללית קאסיני ביצעה מספר יעפים ליד היפריון. הראשון היה ממרחק של 505 ק"מ, ב-26 בספטמבר 2005.[7] שני יעפים נוספים בוצעו ממרחק של 58,000 ק"מ, באוגוסט וספטמבר 2011.[8] היעף האחרון בוצע ב-31 במאי 2015 ממרחק של כ-34,000 ק"מ.[7]
היפריון במבט מקרוב, צילום של קאסיני מתאריך 31 במאי 2015
היפריון ביעף הקרוב ביותר, צולם בצבע לא טבעי על ידי הגשושיתהויגנס וקאסיני בספטמבר 2005